שבעת חטאי המוות - אבירים, מפלצות ופנטזיה כמו שבחיים לא ראיתם
שבעת חטאי המוות - אבירים, מפלצות ופנטזיה כמו שבחיים לא ראיתם

שבעת חטאי המוות - אבירים, מפלצות ופנטזיה כמו שבחיים לא ראיתם
הקונספט של סיפורי פנטזיה קלאסיים עם אבירים בתקופת ימיי הביניים קצת נשכח על ידי יוצרים בשנים האחרות, כאשר המגמה הברורה היא יצירות שמתעסקות יותר בעתידניות וטכנולוגיה ופחות בקסם הפנטסטי של סיפורי אבירים. אבל אנימה אחת, שהפכה (ועדיין) לפופולרית מאוד גם מחוץ ליפן ומחוץ לקהל צופי האנימה, היא שבעת חטאי המוות, שללא ספק לוקחת כיוון מאוד מעניין לסוגי הסיפורים הללו ועושה להם כבוד אמיתי. אז אם השם שלה מעלה לכם אסוציאציה של דם אלימות ואופל, תופתעו לגלות אנימה אחרת לחלוטין. אז בלי עוד הקדמות, הנה הסיקור לפניכם: אז לפני שאתחיל לספר לכם קצת על העלילה, הנה רקע קצר על העולם שבו הסדרה מתרחשת. הסדרה מתרחשת בזמן ימי הביניים, כשהמוני ממלכות השתמשו בכוחם של מסדרי האבירים הקדושים לכוח הצבאי שלהן. האבירים הקדושים הם אבירים המתמחים בקסמים וסייף. לפני כ10 שנים, בממלכת ליונס התרחש אסון. האביר הקדוש הגדול (מנהיג המסדר בליונס) נרצח וכל המסדר הובס תוך שניות על ידי קבוצת אבירים מיומנת וחזקה בשם "שבעת חטאי המוות", כולם פושעים לשעבר שקיבלו הזדמנות לחזור למוטב ונכשלו. כעת, 10 שנים מאוחר יותר, מסדר האבירים הקדושים בגד והשתלט על הממלכה והנסיכה הצעירה אליזבת יוצאת לחפש אחר היחידים שיכולים להתנגד בכוחם לכל מסדר האבירים – שבעת חטאי המוות. היא מגיעה במקריות לבר שבבעלותו של נער צעיר בשם מליאודס, אשר היה בעברו הקפטן של שבעת חטאי המוות ויחד הם יוצאים להביס את האבירים הקדושים. אני לא ארחיב יותר על העלילה מפאת ספויילרים, רק אציין ואומר שהעלילה מלאה בתפניות ותעלומות. היא הרבה יותר מורכבת ממה שנראה לכם.
שבעת חטאי המוות היא סדרה ש"לא צריך יותר מידי ראש בשבילה". על אף שהעלילה שלה מורכבת, הצבעוניות, האקשן והבדיחות המעט גסות עושות את העבודה בלספק פרקים מלאים בצחוק ובכיף טהור. אין לה מסרים יותר מידי נוקבים, ביקורת כזו או אחרת והיא לא מנסה ללמד אותנו כלום, היא פשוט סדרה שרואים נטו כדי לנקות את הראש מיום מעייף במיוחד והיא מעולה גם עבור מישהו שלא רואה אנימות כלל. היא כתובה בצורה מעולה. קודם כל אתייחס לכיוון מאוד מסוכן לסדרות, במיוחד לאנימות והוא דמויות ראשיות חזקות בצורה מוגזמת. שבעת חטאי המוות נחשבים לדמויות חזקות במיוחד וכולם בעלי כוחות, יכולות ונשקים הרסניים. הבעיתיות שבכתיבת דמויות כאלו היא שאין באמת אתגר כלשהו, אבל הכיוונים שהסיפור לוקח, גורמים לכל ה"חורים" הללו להיסתם בקלות. העבר של הדמויות ומה הביא אותם למצב שלהם מבוצע מעולה. סיפורי הרקע מעצבים את אופי הדמויות לכדי דבר שהצופים יוכלו גם להזדהות איתו, וכל החלטה שהדמויות לוקחות מרגישה נכונה. אהבתי מאוד את הדגש על חטאי העבר של השבעה ועל איך כל אחד מהם בעצם מייצג באופיו את ההפך הגמור מאותו חטא עד לרגע מסוים בוא ה"חוטא" שבתוכו משתחרר, מוטיב שעובד מעולה לדעתי. אני באופן אישי מאוד התחברתי לאווירה של הסדרה. הקסמים המגניבים, הקרבות המשוגעים וגם הבדיחות הגסות והמעולות גרמו לי להתמכר לשבעת חטאי המוות ולהישאר מרותק למסך לאורך שתי העונות שלה.
באשר לפן הטכני של הסדרה. האנימציה כאן פשוט מרהיבה, הברוטליות המהירה והקטלנית בסצנות האקשן השונות יוצרת מחזה מרהיב. כל תזוזה של הדמויות בזמן קרב מרגישה חלקה ונכונה, גם ברגעים השלווים יותר האנימציה מעולה. סגנון הציור המעט ילדותי עובד מעולה עם אקשן ברוטלי ומהיר (שילוב מאוד מעניין), אני חייב לשבח את האנימטורים על כך. הדיבוב מצוין ושירי הפתיחה מאוד קליטים ונשמעים מעולה (ממליץ לכולם לשמוע את שיר הפתיחה הראשון של העונה השנייה, הוא מדהים!), ללא ספק האנימה עושה עבודה מצויין בפן הטכני והמקצועי. לסיכום, שבעת חטאי המוות היא אנימה קלילה, כיפית, עם דמויות מעולות ועלילה מורכבת שתספק את הסחורה. אני ממליץ אותה בחום לכולם, גם למי מכם שלא צופה באנימה. העונה השנייה של האנימה נגמרה ממש לא מזמן, אז יש לכם המון זמן להשלים את הפרקים לפני שהעונה השלישית תגיע, מקווה שנהנתם לקרוא, וצפייה מהנה.
באיזו מידה אהבת את הסדרה?
באיזו מידה אהבת את הסדרה?