"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!

"אפס ביחסי אנוש" הוא סרט קולנוע ישראלי שמלאו השבוע 4 שנים בדיוק מהקרנת הבכורה שלו. בסרט תיחשפו לסיפורה של חיילת בשם דפי שמתפקדת כמש"קית גריסה ונייר בבסיס שיזפון שבדרום הארץ, שכל רצונה הוא בסך־הכל תנאי שירות נוחים וקלילים במתחם הקריה, בסיס יומיות שממוקם בלב תל־אביב. במהלך עלילת הסרט חווה דפי עליות ומורדות, מחליפה ומעצבת את עורה בכל הקשור בצבא, משטה בחבריה ורוקמת המון מזימות, הכל למען מטרתה לעבור אל הקריה. מכאן העלילה רק הולכת ומסתבכת. המשיכו בקריאת הסיקור על־מנת לקבל מידע אודות אחד הסרטים הישראליים האותנטיים והמבדחים ביותר בשנים האחרונות. מאחל לכם קריאה מהנה!

הסרט מתחיל כאשר יורדות שתי חברות טובות, דפי (נלי תגר), שהיא גם כוכבת הסרט הראשית, וזוהר (דאנה איבגי), חברה שלה למשרד השלישות וכוח האדם, מהאוטובוס שלקח אותן לכיוון בסיס שיזפון ביום ראשון בבוקר לקראת שבוע חדש. בקושי רב מושכת זוהר את דפי לכיוון הכניסה ואלה נכנסות לטובת התחלת שבוע חדש. אלא שבכניסה נתקלות השתיים בתהילה, חיילת חדשה שהגיעה לבסיס לאחר קורס שלישותי עם שיבוץ בטוח לבסיס שיזפון. דפי, שבטוחה שהגיעה המחליפה שבזכותה תצא לשירות בקריה, פוקחת עיניים, נכנסת בהתלהבות ומתחילה בחפיפתה לתפקיד החדש; היא לוקחת אותה למשרד השלישות שבו היא יושבת, מכירה לה את כל הבנות בקצרה ומתחילה ברצינות ללמד אותה על תפקידה כמש"קית גריסה ונייר, כאילו בטוחה שהיא זו שהחליפה אותה. מהר מאד מתבהרים העניינים המסובכים על הגעתה הפתאומית של תהילה לבסיס וכל האמת עליה יוצאת לאור, כאשר בסופו של יום לאחר תקופה מאד קצרה היא מתאבדת ומשאירה את דפי עצובה בשיזפון, אובדת עצות. זוהי כמובן רק ההתחלה והעניינים רק הולכים ומסתבכים. בין היתר, גם העלילה הרחבה שעליה מתבסס הסיפור כולו כוללת בתוכה תתי סיפורים פנימיים ומרתקים לא פחות, כאשר הבולט ביניהם הוא היות זוהר, חברתה הטובה של דפי למשרד, בתולה. השיח סביב הנושא הולך ומתחמם, עד שמכירה לפתע בשמירה חייל יפה תואר בשם מאיר, לוחם ביחידת מגל"ן שהגיע לתרגיל בבסיס, וישר קופצת על ההזדמנות. הם מחליטים להיפגש בבסיס לדייט ומשם העניינים רק הולכים ומתחממים, אלא שגם הסיפור הזה מלווה באלמנטים מרתקים ומייחדים שהופכים אותו על קנו. את אלה, ארצה להשאיר לכם כהפתעה. גם לאורך החלק הזה, ככל הנראה שלא תפסיקו לצחוק. חלק קומדי שכשמו הוא – צוחק על המציאות כפי שהיא. כמובן, שבשלב זה פחות מתעסקים בדפי, שבכלל לא הייתה בבסיס באותו הזמן..

דפי החליטה לצאת למסלול קצונה לאור שיחה עם קצינת ת"ש שבה ניסתה להוציא הקלה בתנאים כדי לקבל את ההיתר לישון אך ורק בבית בכל ימות השבוע ובעצם לעשות יומיות כפי שרצתה. בונוס נוסף הוא שככל הנראה היא תעבור לבסיס אחר כקצינת שלישות, בתקווה שגם לבסיס הקריה הנחשק. היא עוברת את הקורס הקשה למרות היותה חיילת מאד בעייתית וקשה, מפתיעה את כולם ביציאתה אליו ועומדת בנדרש למרות הקושי ואי־ההתאמה שלה לתפקיד. למרות זאת, מגלה נחישות ורצון לממש את חזיונה ולהגיע ליעדה. היא עוברת את כל התלאות שבדרך ואת הקורס הקשה כולל ההשלמה החיילית ומגיעה לרגע המכריע: קבלת השיבוץ. כמובן שהיא לא מתרגשת, אכן יודעת שסוף־סוף יתחשבו בה ותשובץ למקום שכה רצתה, אלא שעולמה חרב עליה בשיחת השיבוץ כאשר מגלה ששובצה בחזרה לבסיס שיזפון כמחליפה של ראמה, קצינתה, שסיימה את שירות הקבע שלה ושוחררה בניגוד לרצונה. עם חזרתה לבסיס שיזפון, מסתבכים העניינים שבין כה וכה התלקחו עוד לפני שנסעה בינה לבין חברותיה. כעת, היא צריכה לפקד עליהן, חיילות שמסרבות לעבוד, שעושות המון טעויות ושטויות, שנשפטות ונכלאות ושלא מעוניינות לקדם ולתחזק את תחום השלישות כהלכה בבסיס. דפי חוזרת בכל הכוח ומודעת לצורך שבתפקודה כקצינה, למרות הקשיים הרבים שכרוכים בכך אצלה אישית וכמובן אל מול חברותיה, או בעצם פקודותיה למשרד השלישות. עם המון בדיחות פרטיות שכבר התגלו לאורך עלילת הסרט ועוד בעיות רבות, ריבים והמוכר מכל שביניהם – קרב אקדחי הסיכות במשרד, שמוכר בסרט כנשק המשרדי המוחבא והחזק ביותר.

אסכם ואומר שמדובר באחד מהסרטים המרתקים והמצחיקים ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות. סרט משלנו, שרק מי שמעט מכיר את הצבא שלנו, שזה בעיקר ישראליים ובפרט חיילים או משוחררים שסיימו צבא, יוכל להתחבר מעומק שורשיו לתוכן שמשודר בו ולעלילה. יש לציין שגם נערים שיצפו בסרט יבינו ויצחקו, אך יש אלמנט מאד מיוחד בצפייה בו כחייל או כמשוחרר אחרי שירות צבאי, שבו חווית ביקור או כמה במשרדי השלישות. החסרתי המון פרטים ולא השלמתי את הפאזל עבורכם במטרה שלא לחשוף אתכם לתוכן הסרט ולעורר בכם בעיקר סקרנות וכמיהה לרוץ ולצפות בסרט. אין ספק שלא תתאכזבו. צפייה מהנה לכולם!