העשירייה של ג'ורג' מייקל

הבלדה שכיבתה את האור בכל מסיבת אייטיז נכתבה כשמייקל
היה בן 17 . שיר הסולו הראשון שלו סוחט עד הסוף את המנעד
הווקאלי היפהפה. ומגיע לשיא הרגש. " I'm never gonna dance again,
The way I danced with you. ", נשבר מייקל ושבר כל מצעד אפשרי בעולם

את השיר הזה כתב מייקל בהשראת חברו אנדרו רידג'לי שביקש מאימו להעיר אותו אחרי לילה של ריקודים. להיט פופ מדויק, מקפיץ ומופק היטב שמתכתב עם הצלילים והצבעים של הסיקסטיז, בעדכון מנופח של האייטיז. אולי השיר הכי מזוהה עם וואם!

אחרי עיתוי המוות של מייקל, מקבל משמעות נוספת, נצחית. אבל גם ללא הרקע הטרגי, הכל עבד שם, המקצב, הלחן הנוגע, עטיפת משי. בניגוד למסחור השלט בז'אנר להיטי חג מולד, Last Christmas עמד לגמרי במבחן הזמן. וזו הפעם האחרונה שמייקל מצולם בקליפ ללא זקן

"זהו קולו של הלב של גבר שבור", הצהיר מייקל על השיר, שכתב כשהיה בן 19. זו בלדה שונה לגמרי מהרוח של וואם! באותם ימים ולא מפליא שיצאה כשיר סולו של ג'ורג' מייקל. הפקה מינימליסטית, לחן מרהיב והגשה רגישה ונוגעת, מהמיתרים של הלב

יצירה שכתב לאהובו הברזילאי אנסלמו פליפה, שמת מאיידס בשנת 1993. "מעולם לא הרגשתי אהבה כזו, עד שפגשתי אותו", הסביר מייקל על השיר המרוח בדוק של עצבות לכל אורכו

מלך הפופ הבריטי פוגש את מלכת הסול ומוכיח שהוא לגמרי פרטנר שווה ערך. לא צריך להסביר יותר מדי, פשוט שיר שמתיישב בנשמה ויזיז אותך בכל מצב. היה בהחלט שווה לחכות

רוקנ'רול בסיסי שמתחיל בצלילי אורגן ומתכתב בצורה יפהפיה עם סוף הפיפטיז. המפתח הרשמי לקריירת הסולו של מייקל, הנצחת מקומו כיוצר, מפיק ומוזיקאי מושלם

ג'ורג' מייקל הוא כבר איש חדש עכשיו, כוכב בזכות עצמו בלבד והוא מוציא את מה שיש לו לומר על תעשיית המוזיקה ועל הימים בוואם!. "יש משהו שאתם צריכם לדעת, יש משהו עמוק בתוכי, יש מישהו אחר שאני צריך להיות". צודק

קיטשי, דביק, מפונפן מדי, הכל נכון. אבל כשמדברים על שירי נצח של מייקל עם וואם!, Freedom תמיד יהיה שם, מקועקע כאחד מסמלי האייטיז. חוץ מזה, הוא הוליד את Freedom! '90 וזו כבר סיבה יוקרתית טובה

התצוגה הקולית המופלאה ביותר של מייקל בכל הקריירה שלו. דוגמה ומופת להגשה, ליכולת השליטה שלו בדקויות, בתרגום המלים לביצוע מהדהד שלא עוזב אותך