למה עקיצות של יתושים מגרדות?

נקבת היתוש מחדירה את החותם דמוי הצינורית שלה דרך שכבת העור שלנו ומאתרת כלי דם אליהם היא משחררת רוק. הרוק שלה מכיל חומרים נוגדי קרישה שמביטיחים לה זרימה טובה של דם עד לסיום הסעודה. כאשר מערכת החיסון שלנו מבינה שהגוף נעקץ היא יוצרת תגובה כנגד הפלישה. תאי פִּיטוּם (mast cells) משחררי חומרים שקרויים היסמינים מרחיבים את כלי הדם באזור וגורמים לנפיחות, הם אלה שיוצרים גם את תחושת הגרד המוכרת.

הדבר הכי טוב הוא להשתדל להימנע מגירוד של העקיצה. הגירוד עלול להחמיר את התגובה, ואף להסתבך בזיהום משני כתוצאה מחיידקים שמצויים על גבי העור או מתחת לציפורניים. בנוסף, כדאי לנקות את אזור העקיצה באמצעות מגבונים לחים או במים וסבון. מי שמגיב בנפיחות מוגברת יכול להשתמש בקרם עם נוגדי אלרגיה כדוגמת פניסטיל ג'ל, או במקרים שאין תגובה אפילו בכדור ממשפחת האנטיהיסמטמינים כמו לורסטין או אלרג'י X. אם אין שיפור או שמופיעה הפרשה מוגלתית, אודם שהולך ומחמיר או חום – כדאי להיבדק על ידי רופא.

יש אנשים שיש להם תגובות קשות לעקיצות - כמו הופעה של שלפוחיות, נפיחות ניכרת ופריחה כתגובה לעקיצות. למרות שלא מדובר בתופעה שכיחה, יש אנשים שעלולים להגיב לעקיצת יתוש גם באנפילקסיס - תגובה שגורמת לחולשה, קוצר נשימה ונפיחות בדרכי הנשימה, ועלולה להגיע גם לכדי סכנת חיים. חשוב לציין כי תגובה זו רק לעתים רחוקות נגרמת על ידי יתושים והיא שכיחה יותר עם חרקים אחרים, כמו דבורים. בכל מקרה שבו נגרמת תגובה כזו יש לפנות מיידית לבדיקת רופא או למיון, ולאחר חלוף התסמינים יש להיוועץ עם מומחה אלרגיה.

יש הרבה סיבות לעובדה המעצבנת שיתושות מעדיפות אנשים מסוימים. מחקרים מצאו למשל שיתושות העדיפו אנשים בעלי סוג דם O על פני אנשים עם סוג דם A, בעוד שסוג דם B היה במקום טוב באמצע מבחינת ההעדפה. מחקרים אחרים מצאו שקיים קשר בין סוגי חיידקים שחיים על פני העור והכמות שלהם לבין המשיכה של היתושות לעקוץ.

היתושות גם נמשכות לחום גוף גובה יותר ולחומרים שמופרשים בנשימה (כמו פחמן דו חמצני) ומהעור (כמו חומצה לקטית). לכן, אנשים שמפרישים יותר פחמן דו חמצני (כמו למשל במהלך או אחרי פעילות גופנית) נמצאים בסיכון גבוה יותר להיעקץ. באופן דומה נשים בהיריון (שפולטות יותר פחמן דו חמצני) נמצאות בסיכון כפול להיעקץ על ידי יתושות. בגדים בעלי צבעים בולטים (כמו שחור או אדום) מושכים אליהם יתושות ועלולים לסייע להן למצוא את מזונן. ויכל הנראה יש גם גורמים גנטיים שמשפיעים על ריח הגוף וחילוף החומרים באופן שמושך או דוחה את היתושות בדרגות שונות.

מינים מסוימים של יתושים נוטים להעדיף לעקוץ באזורי הרגל והקרסול, ככל הנראה בשל משיכתם לריחות ולחיידקים שנמצאים באזורים אלה בכמות גדולה יותר. מינים אחרים מעדיפים לעקוץ באזור הראש, הצוואר והזרועות, ייתכן בשל רגישות רבה יותר דווקא לרמות הפחמן הדו חמצני שמופרש בנשימה.