מהי טביעת הרגל האקולוגית שלך?

זו תוצאה טובה בהשוואה לישראלי הממוצע - 49 דונם. הממוצע העולמי הוא 27 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 18 דונם לנפש. כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר שנה וחצי. אנחנו חיים באוברדרפט – על חשבון הדורות הבאים.

אילו כל תושבי העולם היו חיים כמו הישראלים היו נדרשים עוד כשני כדורי ארץ על מנת לספק את משאבים, לקלוט את הפסולת ולקיים את שאר התהליכים תומכי החיים. מכאן שאנו, הישראלים, חיים לא רק על חשבון הדורות הבאים כי אם גם על חשבון המדינות המתפתחות המסתפקות בפחות מהממוצע העולמי.

לעניין שאלון זה, קבלתם את התוצאה הנמוכה ביותר האפשרית בישראל, וגם היא לא בת קיימא. עלינו להכיר בכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו לא תלויה אך ורק בהחלטותינו הצרכניות. התשתיות הזמינות לנו משפיעות משמעותית על אורח חיינו. מדיניות ממשלתית ועירונית, יכולים לשנות משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית שלנו למשל על ידי פיתוח תחבורה ציבורית איכותית, הנחת תשתיות המקלות על התנהגות פרו סביבתית, עידוד מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות והחמרת התקינה והאכיפה הסביבתית בתעשייה. כדי שזה יקרה, עלינו כאזרחים לדרוש זאת מהם.

כצרכנים, אנחנו יכולים להקטין עוד יותר את טביעת הרגל האקולוגית שלנו על ידי צרכנות נבונה ומקומית, העדפת שירותים על פני מוצרים, חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי, חסכון במשאבים ומניעת בזבוז ופסולת ככל שניתן.

בהצלחה!

מרכז השל לקיימות

*הערה - שאלון זה הנו כלי חינוכי ותוצאותיו הנם אומדן גס בלבד. ניתוח טביעת רגל אקולוגית בצורה תקפה מדעית הנו תהליך ארוך ומורכב. מידע רב בנושא ניתן למצוא באתר של Ecological Footprint Network.

זוהי התוצאה הדומה לישראלי הממוצע - 49 דונם. הממוצע העולמי הוא 27 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 18 דונם לנפש. כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר שנה וחצי. אנחנו חיים באוברדרפט – על חשבון הדורות הבאים.

אילו כל תושבי העולם היו חיים כמו הישראלים היו נדרשים עוד כשני כדורי ארץ על מנת לספק את משאבים, לקלוט את הפסולת ולקיים את שאר התהליכים תומכי החיים. מכאן שאנו, הישראלים, חיים לא רק על חשבון הדורות הבאים כי אם גם על חשבון המדינות המתפתחות המסתפקות בפחות מהממוצע העולמי.

באם קבלתם תוצאה זו, ישנם דרכים שבאפשרותכם לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית כפועל יוצא של בחירות יומיומיות. עלינו להכיר בכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו לא תלויה אך ורק בהחלטותינו הצרכניות. התשתיות הזמינות לנו משפיעות משמעותית על אורח חיינו. מדיניות ממשלתית ועירונית, יכולים לשנות משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית שלנו למשל על ידי פיתוח תחבורה ציבורית איכותית, הנחת תשתיות המקלות על התנהגות פרו סביבתית, עידוד מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות והחמרת התקינה והאכיפה הסביבתית בתעשייה. כדי שזה יקרה, עלינו כאזרחים לדרוש זאת מהם.

כצרכנים, אנחנו יכולים להקטין עוד יותר את טביעת הרגל האקולוגית שלנו על ידי צרכנות נבונה ומקומית, העדפת שירותים על פני מוצרים, חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי, חסכון במשאבים ומניעת בזבוז ופסולת ככל שניתן.

בהצלחה!

מרכז השל לקיימות

*הערה - שאלון זה הנו כלי חינוכי ותוצאותיו הנם אומדן גס בלבד. ניתוח טביעת רגל אקולוגית בצורה תקפה מדעית הנו תהליך ארוך ומורכב. מידע רב בנושא ניתן למצוא באתר של Ecological Footprint Network.

זוהי התוצאה הגבוהה מהישראלי הממוצע - 49 דונם. הממוצע העולמי הוא 27 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 18 דונם לנפש. כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר שנה וחצי. אנחנו חיים באוברדרפט – על חשבון הדורות הבאים.

אילו כל תושבי העולם היו חיים כמו הישראלים היו נדרשים עוד כשני כדורי ארץ על מנת לספק את משאבים, לקלוט את הפסולת ולקיים את שאר התהליכים תומכי החיים. מכאן שאנו, הישראלים, חיים לא רק על חשבון הדורות הבאים כי אם גם על חשבון המדינות המתפתחות המסתפקות בפחות מהממוצע העולמי.

באם קבלתם תוצאה זו, ישנם דרכים שבאפשרותכם לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית כפועל יוצא של בחירות יומיומיות. בנוסף, עלינו להכיר בכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו לא תלויה אך ורק בהחלטותינו הצרכניות. התשתיות הזמינות לנו משפיעות משמעותית על אורח חיינו. מדיניות ממשלתית ועירונית, יכולים לשנות משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית שלנו למשל על ידי פיתוח תחבורה ציבורית איכותית, הנחת תשתיות המקלות על התנהגות פרו סביבתית, עידוד מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות והחמרת התקינה והאכיפה הסביבתית בתעשייה. כדי שזה יקרה, עלינו כאזרחים לדרוש זאת מהם.

כצרכנים, אנחנו יכולים להקטין עוד יותר את טביעת הרגל האקולוגית שלנו על ידי צרכנות נבונה ומקומית, העדפת שירותים על פני מוצרים, חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי, חסכון במשאבים ומניעת בזבוז ופסולת ככל שניתן.

בהצלחה!

מרכז השל לקיימות

*הערה - שאלון זה הנו כלי חינוכי ותוצאותיו הנם אומדן גס בלבד. ניתוח טביעת רגל אקולוגית בצורה תקפה מדעית הנו תהליך ארוך ומורכב. מידע רב בנושא ניתן למצוא באתר של Ecological Footprint Network.

זוהי תוצאה גבוהה משמעותית מהישראלי הממוצע - 49 דונם, ודומה יותר לקנדי (81 דונם) או האמריקאי (90) הממוצעים. הממוצע העולמי הוא 27 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 18 דונם לנפש. כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר שנה וחצי. אנחנו חיים באוברדרפט – על חשבון הדורות הבאים.

אילו כל תושבי העולם היו חיים כמו הישראלים היו נדרשים עוד כשני כדורי ארץ על מנת לספק את משאבים, לקלוט את הפסולת ולקיים את שאר התהליכים תומכי החיים. מכאן שאנו, הישראלים, חיים לא רק על חשבון הדורות הבאים כי אם גם על חשבון המדינות המתפתחות המסתפקות בפחות מהממוצע העולמי.

באם קבלתם תוצאה זו, ישנם דרכים שבאפשרותכם לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית כפועל יוצא של בחירות יומיומיות. בנוסף, עלינו להכיר בכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו לא תלויה אך ורק בהחלטותינו הצרכניות. התשתיות הזמינות לנו משפיעות משמעותית על אורח חיינו. מדיניות ממשלתית ועירונית, יכולים לשנות משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית שלנו למשל על ידי פיתוח תחבורה ציבורית איכותית, הנחת תשתיות המקלות על התנהגות פרו סביבתית, עידוד מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות והחמרת התקינה והאכיפה הסביבתית בתעשייה. כדי שזה יקרה, עלינו כאזרחים לדרוש זאת מהם.

כצרכנים, אנחנו יכולים להקטין עוד יותר את טביעת הרגל האקולוגית שלנו על ידי צרכנות נבונה ומקומית, העדפת שירותים על פני מוצרים, חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי, חסכון במשאבים ומניעת בזבוז ופסולת ככל שניתן.

בהצלחה!

מרכז השל לקיימות

*הערה - שאלון זה הנו כלי חינוכי ותוצאותיו הנם אומדן גס בלבד. ניתוח טביעת רגל אקולוגית בצורה תקפה מדעית הנו תהליך ארוך ומורכב. מידע רב בנושא ניתן למצוא באתר של Ecological Footprint Network.