חוגגים 52 לטלוויזיה החינוכית ומצילים אותה

בחורף 1991 היתה כאן מלחמה. ישבנו כולנו בחדרים האטומים, צמודים למסיכות האב"כ ועטפנו חלונות בניילונים. שבועיים ישבנו בבית ולא הלכנו לבית הספר. נחמן שי שלח את כולנו לשתות מים. הרדיו והטלוויזיה דלקו 24/7 והיו למדורת השבט. בתוך כל החרדות והפחדים מצאנו את הציפרלקס הלאומי: הבאבא בובה והזקנים על הספסל של "זהו זה".
בתוך כל אי הודאות הזו היה לנו אי של שפיות.

מ"זהו זה" ידענו לצטט מערכונים שלמים ורק חיכינו להתקשר בשידור החי 426144 כדי לקבל את הפרס הגדול: חולצה ותקליט.

היינו הרבה יותר קרובים, הרבה יותר תמימים, קצת יותר דומים לשכונת חיים: אמרנו בוקר טוב בבוקר וכל אחד הכיר את השכן ממול.

לפני כמה שנים, כשתכניות הילדים חזרו להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, התרגשתי לגלות שרגע, דודלי ופיסטוק חזרו לחיים וזה היה מדהים לגלות עד כמה הם נשארו רלוונטיים לחיים של הילדים שלנו היום, אפילו שנשארו בשחור-לבן. כנראה שלתכניות טובות, כמו ספרים, יש חיי נצח.

כשהצטרפתי לילדיי המרותקים למסך גיליתי את התכניות העכשוויות של החינוכית ויודעים מה? פייר? התרגשתי.

לראות את פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל, מסביר לילדים בתכנית "דן המדען" על כימיה בגובה העיניים, בשפה שמכבדת את הסקרנות שלהם ואת האינטליגנציה שלהם, זה מרגש.
ברור שהוא לא עושה את זה בשביל כסף ולא בשביל פרס או רייטינג אלא בשביל דבר אחד: לגדל את דור המדענים הבא של ישראל.

תכניות הילדים של החינוכית פונות למחשבה ולרגש ונותנות להם הרבה כבוד.

באיזה עוד מרחב ציבורי בתקשורת הישראלית ילדים יכולים לפגוש לשיחה בגובה העיניים חתן פרס נובל, ולהכיר את לאונרדו דה-וינצ'י, הרמב"ם, אום -כלתם, מנחם בגין, ראובן רובין ואנדי וורהול? ("כאן ואומן", "שרגא בישגדא"). או לפגוש פרופסורים שעונים בהתרגשות ובשיא הרצינות על שאלות קטנות וגדולות ("מה זה מוזה" ו"החפרנים"), אמנים שמשתפים בתהליך היצירה שלהם ("חיות במה בהופעה", "אני גיטרה") ודמויות מופת מההיסטוריה הישראלית והכללית ("חדשות מהעבר", "תריץ אחורה")?

הטלוויזיה החינוכית נוגעת בתבונה, ברגישות, באומץ ובהרבה חמלה וכבוד ברגשות מורכבים ובהתמודדויות של ילדים, שלא תמיד זוכים לאמפתיה של המבוגרים בעולם האמיתי ("ילדי בית העץ", "דן ומוזלי").

ולא מדובר כאן על נוסטלגיה. כל אלו תכניות מקור חדשות, שמאחוריהן יושבים היוצרים המדהימים ועובדי החינוכית.

אלו תכניות שמעודדות בילדים שלנו סקרנות, יצירתיות ואהבת אדם.  בלי פרסומות, בלי פרסים, בלי מסרונים, בלי הדחות ובלי הצבעות. החינוכית היא ההוכחה שאפשר להגיע למכנה המשותף הרחב ביותר ועדיין לשמור על ערכים.

ככה זה כשמה שעומד בראש סדר העדיפויות היא האיכות ולא הכסף.

ולא מדובר כאן רק על ערוץ של ילדים. התכניות למבוגרים מבוססות על אותם ערכים של איכות, אהבת אדם, סקרנות, פתיחות וסובלנות.

תכניות כמו "חוצה ישראל", "שיחת נפש", "זן נדיר", הופכות אותנו לאנשים יודעים יותר, פתוחים יותר, טובים יותר.

ב-15.8.18 יוחשך המסך והטלוויזיה החינוכית תיסגר לפי חוק התאגיד החדש.

כשנעמה, בתי בת ה-10, ביקשה להצטרף באוקטובר האחרון להפגנת הילדים להצלת החינוכית, שארגן הילד נדב בירושלים, היה לי ברור שאנחנו נהיה שם.

כשנודע לנו על הדיון על עתיד החינוכית בוועדת החינוך של הכנסת, לא יכולתי לעמוד מול העיניים של נעמה, שהתחננה להגיע לשם, להשמיע את קול הילדים.

ונעמה ישבה שם, מול חברי הכנסת וכל האנשים החשובים, ודברה ברהיטות מרשימה על כל הסיבות שבגללן חייבים לשמור על החינוכית.

כשהתקיים הכנס להצלת החינוכית בכנסת, בחודש שעבר, היה ברור ששוב נגיע ושוב נעמה תדבר.
מול חברי כנסת, עיתונאים, אמנים ומגישים היא אמרה בקול רם וברור למה אסור לחינוכית להיסגר.

באותו הרגע היה לי ברור דבר אחד: המאבק הזה לא יכול להישאר מאבקם של ילדים.

זהו מאבק על התרבות שלנו, על החינוך שלנו, על איך אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו ולאילו תכנים יהיו חשופים. לא רק הם. גם אנחנו. עכשיו הגיע תורנו, המבוגרים. אסור לנו להירדם בשמירה. אסור לנו להסכים שיגעו בחלקת האלוהים הקטנה הזו.

השבוע חוגגים 52 שנה להשקת הטלוויזיה החינוכית. יום הולדת עצוב בהתחשב בעובדה שאולי לא תזכה לשנה הבאה. אסור לתת לזה לקרות!
 
ביום ראשון הבא, 25.3.18, בין השעות 15:00-17:00 נחגוג יום הולדת לטלוויזיה החינוכית ונפגין מול משרד האוצר בירושלים (קפלן 1, בככר) את ההפגנה הכי חינוכית שיש!

כולנו יחד, הורים וילדים, סבתות וסבים ונכדים, דודות ודודים, נקרא לשר האוצר להתעשת ולתמוך בשינוי הסעיף המורה על סגירת הטלוויזיה החינוכית ולהשאיר אותה כפי היום: ערוץ עצמאי ויחידת סמך של משרד החינוך.

מסיבת יום הולדת לחינוכית עם שירים, בלונים וגם קצת חטיפים (הזדמנות לבער קצת חמץ), נכתוב ברכות לחינוכית ונאחל לה עוד הרבה שנים של עשיה נפלאה, נקרא לשר האוצר ונכתוב לו מכתבים, אותם נמסור ללשכתו בסיום ההפגנה.

פרטים נוספים בקישור

• לחתום על העצומה נגד סגירת החינוכית
• לשתף את הפוסט הזה
• להגיע להפגנה!

יש לכם שאלה? רוצים לעזור בארגון ההפגנה? אנא כתבו לנו לדוא"ל: save.ed.tv@gmail.com

** הכותבת היא אמא לשלושה ילדים מקסימים ומרפאה בעיסוק לילדים בסביבתם הטבעית