יעל ארד (נולדה ב-1 במאי 1967 בתל אביב) היא ג'ודאית ישראלית בעבר, הנחשבת לאחת מהג'ודאיות הישראליות הטובות ביותר בכל הזמנים. סגנית אלופה אולימפית(ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. אשת עסקים ומנכ"לית במקצועה.
תוכן עניינים [הסתרה]
- 1 ביוגרפיה
- 1.1 סגנית אלופה אולימפית
- 1.2 אלופת אירופה וסגנית אלופת העולם
- 1.3 לאחר פרישתה
- 2 תארים והישגים
- 3 קישורים חיצוניים
- 4 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארד היא בתם של אריה ארד, שהיה עיתונאי בעיתון "דבר", בגלי צה"ל ובקול ישראל ושל נורית ארד שהייתה עיתונאית בידיעות אחרונות בתחום הצרכנות והקימה וניהלה את המדור "טיפול מהיר".[1] יש לה חמישה אחים, ובהם איל ארד ודרור ארד-אילון.
היא החלה להתאמן בגיל 8 והתאמנה בצעירותה עם ג'ודוקא גברים בגלל מחסור ביריבות לאימון.
ארד השתייכה לאורך הקריירה שלה למועדון הג'ודו מכבי תל אביב, והחלה את דרכה תחת הדרכת המאמן מוני אייזיק. בהיותה בת 22, מינתה את דני לאופולד למאמנה, ויחד עמו פרצה לצמרת העולמית.
באליפות אירופה בג'ודו שנערכה בהלסינקי, פינלנד בשנת 1989 זכתה ארד במדליית ארד. בשנת 1991 זכתה במדליות ארד באליפות העולם שנערכה בברצלונה, ספרדובאליפות אירופה שנערכה בפראג, צ'כיה ובשנת 1992 במדליית זהב בטורניר פריז היוקרתי.
שלושה חודשים וחצי לפני אולימפיאדת ברצלונה, ב-13 במרץ 1992, נותחה ארד על ידי האורתופד דר' רפי טיין בברכה הימנית, בשל קרע משמעותי במיניסקוס ונאלצה להתמודד עם תהליך החלמה מזורז על מנת להתאושש עד המשחקים האולימפיים. ביוני כבר השתתפה באליפות אירופה בווינה וזכתה במקום החמישי.[2]
סגנית אלופה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעל ארד ואורן סמדג'ה עם סגן שר החינוך, ח"כמיכה גולדמן, 10 באוגוסט 1992
יעל ארד השתתפה באולימפיאדת ברצלונה (1992) בתחרות הג'ודו עד 61 ק"ג שהתקיימה ב-30 ביולי. היא הגיעה עד לגמר כשהיא מנצחת בחצי הגמר את אייקוף הגרמניה, אלופת העולם הבלתי מנוצחת עד אז. בגמר הפסידה לצרפתיה קתרין פלורי בהחלטת שופטים לאחר קרב צמוד שהסתיים ללא ניקוד. זכייתה במדליית הכסף הייתה הזכייה הראשונה אי פעם של ספורטאי ישראלי במדליה אולימפית. הישגה הביא לסיומה של תקופה ארוכה בת 40 שנים בה לא זכתה ישראל במדליה אולימפית, מאז הופעת הבכורה של ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952).
מיד לאחר הגמר האולימפי, במסיבת עיתונאים בהשתתפות מאות עיתונאים מרחבי העולם, הקדישה ארד את המדליה האולימפית הראשונה לישראל לזכרם של י"א חללי מינכן- ספורטאים ומאמנים שנרצחו בדם קר 20 שנה קודם לכן באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 על ידי טרוריסטים ערבים.
אלופת אירופה וסגנית אלופת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1993 ארד הוכתרה לאלופת אירופה שנערכה באתונה, יוון, ביום הולדתה ה-26, ובאותה שנה זכתה גם במדליית כסף באליפות העולם שנערכה בהמילטון קנדה.
באולימפיאדת אטלנטה (1996) סיימה ארד במקום חמישי, לאחר 4 ניצחונות כשהיא מפסידה בקרב על מדליית הארד למתחרה קוריאנית. את האולימפיאדה כולה צלחה כשהיא נאבקת במחלת הנשיקה שהקשתה עליה לתפקד ובעקבותיה פרשה מספורט תחרותי בגיל 29.
_-_Olympic_Medalists_and_MK_Goldman.jpg)