ויקטוריה סיקרט

גובהם (108 מטרים), כפול מזה של מפלי הניאגרה המיוח"צנים. הם עוצמתים ומרשימים כל כך (1.7 ק"מ אורכם), שאין זה פלא שהוכרזו בעבר כאחד משבעת פלאי עולם הטבע: מפלי ויקטוריה, או בשמם הלוקאלי "מוסי אהו טוניה" שפירושו בעברית, "העשן שעושה רעמים".

יש כמה דרכים לתצפת על המפלים האדירים והשוצפים האלה, בהם חולקות שתי מדינות אפריקניות, זמביה וזימבבואה. "אסור לקפח אף צד", מייעצת רונית הרשקוביץ, קונסולית הכבוד של זמביה בישראל ומנכ"לית חברת "ספארי קומפני", המתמחה בטיולי בוטיק ביבשת. ומי שמתכוון לקחת ברצינות את עצתה המלומדת, כמונו, יגלה שבשתי המדינות, הן בזמביה והן בזימבבואה, מציעים מספר דרכים לחזות מקרוב בטונות מים, הנשפכים מטה בעוצמה כזו שמתיזה רסיסים המיתמרים לגובה הנראה ממרחק של 40 ק"מ.

אין כמו לתצפת מלמעלה על כל אייקון תיירותי, ובוודאי על אחד שכזה. אחת הדרכים היא טיסה במסוק עם רצפת זכוכית. תמורת 190 דולר לאדם לרבע שעת טיסה, רואים את הפלא במלוא הדרו. בסוף הטיסה מקבלים סרטון למזכרת (על גבי דיסק) המתעד אתכם במסוק. אופציה אחרת, לאקסטרמיסטים, היא טיסה באולטרלייט תמורת 180 דולר לאדם, גם כאן לרבע שעת ריחוף. חובבי הבנג'י מוזמנים לראות את המפלים הפוך מקפיצה מגשר שתלוי בין שני צוקים מעל המפלים תמורת 160 דולר לאדם.

הליכה רגלית סמוך למפלים עם מעילי גשם שמקבלים בכניסה אל השמורה, היא אופציה מרשימה מזווית אחרת. ההליכה היא במסלול מוסדר ובטוח. ואפשר גם בהליכת אקסטרים על המפלס התחתון של גשר ישן בן 100 שנים, שכאמור תלוי בין שני צוקים מעל המפלים ומספק תצפית אדירה. על הגשר הזה הולכים רתומים באמצעות רתמות בטיחות אל כבל המשתרך לאורך הגשר תמורת 65 דולר לאדם. הליכה מרטיטה לא פחות, היא בשעת ליל. בלילות ירח מלא, האתר פתוח כדי לאפשר צפייה בתופעת טבע נדירה, המכונה ,lunar rainbow ובתרגום לעברית "קשת ירחית". שני דברים חייבים להתקיים כדי לאפשר את החיזיון המדהים הזה של קשת באישון ליל: ירח מלא ושיא העונה הרטובה (על פי רוב בין החודשים ינואר־מרץ). כלומר, כשהזרם במפלים בשיאו. אור הירח חודר את רסס המים העוצמתי מהמפל ואז נוצרת קשת מרהיבה.

בעונה היבשה אפשר לטבול במה שמכונה "בריכת השטן", הממוקמת סמוך מאוד למקום בו טונות של מים נשפכים אל תהום. קצה הבריכה יוצר אשליה כאילו מדובר בקצה המפלים. לא לבעלי לב חלש.

כיאה לאתר תיירותי מרכזי, יש כמה מקומות ללון בקרבת המפלים. ואלה הם המומלצים שלנו:

The Victoria Falls Hotel
הבריטים בנו אותו ב־1904 כמקום אירוח לעובדים שבנו באותם ימים את קו הרכבת Cairo־to־Cape . כיום, זהו מלון חמישה כוכבים אלגנטי בצד הזימבבואי של מפלי ויקטוריה, המשלב את הקסם הקולוניאלי מימיו הראשונים לצד נוחות של המאה ה־ 21 . וזה אומר, חדרי דלוקס וסוויטות נעימים ומאובזרים. אולם גולת הכותרת של המלון, במרפסת והגינה החיצונית שלו, המשקיפות מצד אחד על נהר הזמבזי האדיר ומצד שני על מפלי ויקטוריה והגשר הישן. ההשפעה הבריטית באה לידי ביטוי גם ב־High Tea - כל יום בשעה 16:00 על מרפסת המלון, נערך טקס שתיית תה אנגלי מסורתי כולל מבחר עוגות ומאפים. ועל זה נאמר, God Save the Queen.

River Club
סמוך לעיירה ליוונגסטון שבזמביה, ממש על גדות נהר הזמבזי, נמצא River Club. לודג' מטורף של 11 סוויטות מרווחות, שכולן מוגבהות בקו צמרות העצים כדי לאפשר תצפית על הנהר ושמורת Zambezi National Park. מילא החדרים היפים, בריכת האינפיניטי המדהימה, האוכל הטוב וקבלת הפנים של בעלי המקום שנראה כאילו יצא מסרט תעודה על קוליאניזם, אבל הכניסה אל המלון הזה בשיט בסירה בנהר שורץ תנינים והיפופוטמים - זה כבר מעיף למקום אחר.

Toka Leya
מחנה האוהלים Toka Leya של רשת Wilderness Safaris מרוחק כ־12 ק"מ ממפלי ויקטוריה, על גדות הנהר בשמורת Tunya־oa־Mosi שבזמביה. מדובר ב"גלמפינג" (צירוף המילים קמפינג Camping וגלמורוס Glamorous) במיטבו.
12 אוהלי ספארי עם חדר אמבטיה פרטי ומרפסת המחברת בין הפנים המעוצב בחמימות והטבע בחוץ. המחנה מציע לאונג' ובר מעוצבים, בריכת אינפיניטי, דק עץ מפואר ואזור מיועד למדורות המאפשרות חברותא בין אורחי המחנה.

Royal Livingstone
על גדות הנהר המיוערות בצד של זמביה, נמצא מלון Royal Livingstone . המלון מאופיין בלאונג'ים קרירים ומרפסות מוצלות – מקום מפלט שליו ומלא חן מהשמש האפריקנית. 173 חדרי המלון מעוצבים בגווני אדמה, מרוהטים בטוב טעם ומשקיפים אל הנהר ויער עץ השיטה Acacia forest . המלון ידוע בדק עץ רחב ידיים הבנוי ממש מעל הנהר, ממנו יכולים האורחים להשקיף אל זרימת המים הבלתי פוסקת לכיוון המפלים.

צילומים: ספיר פרץ זילברמן