משחקי הכס, עונה 6, פרק 2

כפי שהבטיחו יוצרי הסדרה, דמותו של בראן שבה להופיע בעונה השישית. בסצנה מקסימה הוביל העורב בעל שלוש העיניים את בראן לעברה הרגוע והנעים של משפחת סטארק. לתקופה שבה אדארד, בנג'ין וליאנה היו ילדים והודור כך מתברר ידע לדבר. מה מטרת המסע? לאן הוא יוביל את בראן? לא ברור אבל כמו בראן, כך גם אני, רציתי להישאר עוד כמה דקות בתקופה שבה הכול היה טוב וחורף כלל לא היה בפתח.

הקו ההומוריסטי שבלט לטובה בפרק הראשון, המשיך להתקיים גם בפרק השני. הסצנה בה טיריון משחרר את הדרקונים הכלואים במרתף על מנת שיוכלו לאכול, הייתה סצנה חביבה ומשעשעת ביותר. הוא אומנם הצר על כך וביקש מוואריז שיכה אותו בפרצופו בפעם הבאה שבה הוא יציע לשחרר את הדרקונים אבל ברור שהדרקונים דווקא קיבלו את טיריון (ולקוראי הספרים, האם זהו רמז לשלושת ראשי הדרקון?)

הנערה שפעם נודעה בשם אריה מוותרת שוב על שמה. בניגוד לעבר, הפעם הוויתור מרגיש אמתי יותר. הנואשות בפניה של אריה ונכונותה לוותר על זהותה מקנים לה את סליחתו של ג'אקן האג'ר אשר כנראה מקבל אותה בחזרה לבית השחור והלבן. כך בפרק שבו בפעם הראשונה סאנסה מבינה שאחותה בחיים, אריה מוותרת על זהותה. עבורי היה זה רגע שסיכם בתמציתיות את הטרגדיה המשפחתית שחווה משפחת סטארק.

שוב "משחקי הכס" מוכיחה שלא כדאי לבטוח במשפחה (זאת בהנחה שאין המדובר במשפחת סטארק). ראשית, יורון גרייג'וי הורג את אחיו ביילון, מלך איי הברזל ובכך מתחילה מלחמת הירושה על איי הברזל. שנית, רמזיי בולטון מוכיח באמת שאין בו עצם אחת נורמלית או שפויה ובסצנה מחרידה למדיי, מחסל את אביו, אמו החורגת ואחיו למחצה. הגם שאיש מצופי הסדרה לא יתאבל על מותו של רוז בולטון (הזכור לשמצה כמתכנן "החתונה האדומה"), הסצנה באמת הייתה מזעזעת.

כצפוי (וכן, זה היה צפוי), מליסנדרה מחזירה לחיים את ג'ון סנואו. בסצנה שהדהדה לחזרתו לחיים של ישו – השער הארוך, הפצעים, ניקוי הגוף – ג'ון סנואו שב לחיינו. בראיונות שנערכו לאחר הקרנת הפרק, קית' הרינגטון התנצל על הפגיעה במעריצים אבל אנחנו שמחים לסלוח לו. מה יקרה עכשיו למשמר הלילה? מה יקרה לג'ון עצמו? האם הוא ישוב להיות כפי שהיה בעבר? אלו הן שאלות שרק בעתיד נדע את התשובה להן אבל לפחות יש למה לחכות.