עשר המכות של עולם הקולנוע! 

השמש כבר יוצאת, האביב מגיע, ואיתו חג החירות – הלוא הוא חג הפסח האהוב והמצופה. כמדי שנה, נתכנס כולנו עם קרובינו סביב שולחן ליל הסדר ונקרא את ההגדה המספרת את סיפור יציאת מצרים. כמו בכל שנה, נקרא ונדבר גם על עשר המכות הקשות שהכו משה ואהרון את המצרים. לכבוד כך, מחלקת קולנוע וסדרות אספה עבורכם לקט של עשרה סרטים גרועים במיוחד – עשר המכות של עולם הקולנוע. מאחלים לכם חג פסח שמח וקריאה מהנה!

אנחנו רגילים לסרטי אימה בכל הצורות. אם פעם פחדנו ושקשקנו מכריש שהיה ברור שהוא לא אמיתי, היום אנחנו מפחדים מפעילות לא טבעית של רוחות וכדומה. פחד האדם הוא משהו שקל לעבוד עליו, במיוחד כשמדובר במים. הסרט "פיראנה 3DD" הוא לא יותר מאוסף בדיחות קלושות, איברים כרותים, רמזים מיניים עבים (הינה, למשל כבר בשם הסרט יש לכם רמז מאוד עבה למידת החזייה, לדוגמה); ובאופן כללי, מדובר בסרט אימה קיצי שעבד על אותה נוסחה של הסרט הקודם. חבורת סטודנטים טיפשים מבלה באגם מבלי לדעת שיש פיראנות מתחת למים, ולא משנה שהפיראנות האלה הן ממוחשבות – פחות או יותר אותו הדבר. הפעם העלילה עוברת לפארק מים בבעלותה של מאדי. מובן שהפארק קצת כושל והוא עומד להיות עוד יותר כושל כשיתגלה שגם שם יש פיראנות שצמאות לטרוף כל דבר שנתקל בהן. אז... מה נכשל פה? מלבד זה שדיוויד האסלהוף הופיע בתפקיד מרכזי וגרם לסרט להיות ממש גרוע? או שנדבר על האיברים הכרותים? או שמא נגיד פשוט שזו קומדיית־אימה שצוחקת על כולם אבל איכשהו מפספסת את קהל היעד? או שוואלה, למי אכפת מהפיראנות, העיקר בשר וכמה שיותר ממנו? אתם תחליטו.

היה הייתה פעם אישה צעירה בשם טיאנה, אשר חלמה להקים מסעדה משל עצמה, אך הכול השתבש ברגע שנישקה נסיך שהפך לצפרדע בגלל מכשף מרושע. טיאנה מנשקת את הנסיך תמורת הכסף להקמת המסעדה, אך כאשר היא מנשקת אותו היא הופכת לצפרדע בעצמה והיא חייבת למצוא דרך להפוך לבת־אדם בחזרה לפני שהכישוף יעשה בלתי־הפיך! אם זה נשמע לכם מגוחך, הסיבה היא שזה אכן מגוכך. הסרט הנסיכה והצפרדע יצא בשנת 2009 והושקעו בו לא פחות מ־100 מיליון דולר. אומנם הסרט היה מועמד לשלוש קטגוריות באוסקר, אך הפסיד בכולן. הייתי קטנה כשיצא הסרט ולמרות אהבתי הגדולה לסרטים מצוירים הוא הרס לי את החשק לראות סרטים של דיסני. אומנם הסרט היה נחשב מהפכני כיוון ששילב בתוכו את הנסיכה השחורה הראשונה, אך לא היה מזיק למפיק הסרט ולאולפני וולט דיסני לעבוד מעט יותר על התסריט הביזארי והמטופש, ובעיקר על משחק הדמויות.

הסרט בבימויו של טוני לאונידס ובהפקתה של מישל ראימו קוויט, אשר יצא לאקרנים בשנת 2017 נחשב לאחד הסרטים הגרועים ביותר של השנים האחרונות. אולפני סוני נאבקו קשות בשביל להשיג את הזכויות להפקת הסרט אשר מספר את סיפורו של ג'ין אימוגי, אשר שונה משאר חבריו לאפליקציית המסרים – בעוד להם הבעה אחת ומשמעות אחת לג'ין אין הבעה חד־משמעית. הסרט עוסק במסעו של ג'ין לעבר השגת הבעה אחת ומנסה ליצור מסרים של קבלת האחר. על פניו נשמע כמו סרט מצוין אשר מעביר מסרים נכונים בתקופה הנכונה, אך בסופו של דבר נוצר סרט עם עלילה בינונית, דמויות שטחיות, חוסר ריגוש ואף־על־פי שהדמויות הן אימוג'ים, לא מרגישים שום דבר מהמתרחש הסרט. הביקורות צלבו את הבמאי ואת סרטו, את התסריטאים ובעיקר את אולפני ההנפשה של סוני; ולגלגו על כך שנלחמו על זכויות הפקת הסרט. בנוסף לכל, הסרט זכה בארבעה פרסי פטל הזהב: הסרט הגרוע של השנה, התסריט הגרוע של השנה, המסך הגרוע של השנה והבימוי הגרוע של השנה. לסיכום, כשאני ראיתי בזמנו את הסרט השתעממתי למוות – דבר שלא קורה לעתים תכופות או בכלל. אפילו בת דודתי שהתלהבה מן הסרט יצאה די מדוכדכת מחווית הקולנוע. בכלל, כל המחשבה על זה שהאימוג'ים במכשירים שלנו חיים גרמה לי לגירוד ממש דומה לכזה של כינים.

סרט אימה + ישראלי = מתכון לאסון קולנועי בקנה מידה אחר. "כלבת" הוא סרט אימה ישראלי שיצא לאקרנים בשנת 2011; על־ידי אהרון קשלס שהופק על ידי חיליק מיכאלי. הסרט מספר על ארבעה חברים שהולכים לאיבוד ביער עם ג'יפ. הם דורסים אדם שמספר להם שאחותו בסכנה, הבנים שבחבורה עוזרים לאדם ואילו הבנות נשארות לשמור על הרכב. הבנים עוברים סיוט מתמשך בזמן שהבנות נקלעות לידיו של שוטר מושחת ביותר. בסרט מופיעים שחקנים מן השורה הראשונה כמו: ליאור אשכנזי, אניה בוקשטיין, עופר שכטר ועוד. הסרט קיבל פרסים רבים בניהם פרס אופיר, והשתתף בתחרויות עולמיות, אך לדעתי הוא היה סרט מזעזע. הייתי מגדירה אותו כסרט קומדיה ובטח שלא אימה; הסרט איכזב, לא מפחיד, לא מרגש והמשחק מזעזע וילדותי. הייתי מעדיפה להיעקץ על־ידי ערוב מאשר לראות את הסרט פעם נוספת.

מי מאיתנו לא מכיר את סיפור המבול? "המבול" (Noah) הוא סרט קולנוע מז'אנר הדרמה וההרפתקאות שביים דארן ארונופסקי. הסרט עוסק בפרשת נוח המקראית שמכונה גם "סיפור המבול". כידוע, הסיפור עוסק בנוח, צדיק תמים שמצטווה על־ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, שבעזרתה הוא, בני משפחתו ושלל מיני בעלי־חיים ינצלו מפני המבול שנגזר כעונש על החוטאים בעם. כמו סרטים רבים, מחציתו הראשונה של הסרט מדהימה, בעוד שמחציתו השנייה דועכת ונהיית מורכבת ומסובכת משלל בחינות. בסרט מככבים ראסל קרואו, ג'ניפר קונלי , אמה ווטסון, אנטוני הופקינס ועוד רבים אחרים. הפקת הסרט הייתה הפקת ענק, תקציבו עומד על כ־125 מיליון דולר, והכנסתו עומדת על כ־360 מיליון דולר. הסרט הוא סרט פנטזיה מקסים, אך מסורבל משלל בחינות. הסרט לא זכה להצלחה מסחררת והביקורות עליו לא היו מזהירות במיוחד. לא רק את המבול אלוהים הטיל כעונש, אלא גם את העונש של הצפייה בסרט הזה, מה שגרם לאנשים רבים לצאת מבתי הקולנוע כמוכי דבר.

"באטמן ורובין" הוא סרט גיבורי־על משנת 1997 מז'אנר הפעולה המבוסס על סדרת הקומיקס "באטמן" מבית DC קומיקס. הסרט בוים על־ידי ג'ואל שומאכר והוא מהווה סרט המשך לסרט "באטמן לנצח" מבית אותו במאי שזכה להצלחה מסחררת. עלילת הסרט עוקבת אחרי באטמן (ג'ורג' קלוני) ורובין (כריס אודונל) שמנסים למנוע ממיסטר פריז (ארנולד שוורצנגר) ומפויזן אייבי להשמיד את העיר גות'האם סיטי. הסרט זכה לביקורות שליליות רבות מהמבקרים ולשלל מועמדויות לפרס פטל הזהב. "באטמן ורובין" מהווה סרט המשך כושל לסרט הקודם בסדרה, ארנולד שוורצנגר לא התאים לתפקיד הנבל הראשי, ואפילו ג'ורג' קלוני לא הציל את הסרט שגרם לצופים להיזכר במכת השחין, שגרמה לגופם של המצרים להתמלא באבעבועות כמו כמות העטלפים שהיו בסרט.

אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעידות האדמה. ללא ספק הסרט גרם לרעידת אדמה מטורפת; הוא היה מזעזע ברמות מחפירות – 8.9 בסולם ריכטר. הסרט פוסידון יצא בשנת 2006 ואמור היה ליצור גרסה מרעננת לסרט באותו שם שיצא בשנת 1972. הסרט מספר על ספינת השעשועים "פוסידון" שמפליגה לכיוון ניו־יורק וחוגגת את כניסת השנה החדשה. על הספינה מאיים גל פראי בגובה 46 מטרים, הגאי הספינה מנסים להטות את החרטום לכיוון הגל אך לא מצליחים והספינה טובעת בים. רוב הסרט מציג את דרך ההישרדות של נוסעי הסיפון שלא מתו ואת ניסיונם להינצל ולצאת מן הספינה ששוקעת יותר ויותר עם הזמן. הסרט בבימויו של וולפגנג פטרסן ובהפקתו של מייק פלייס זכה לביקורות שליליות בקרב רבים מן המגזינים והמבקרים בעולם. אני חייבת לומר שהקטע הכי מהנה בסרט היה גלידת בן־אנד־ג'ריס שאכלתי לאורכו שהייתה קרה כמו ברד.

הסרט משנת 1997 הוא סרט מדע בדיוני המספר על גבר צעיר בשם ג'וני ריקו (קספר ואן־דיין) המתגייס לצבא, אך לצערו נתקל שם בחברתו לשעבר כרמן (דניס ריצ'ארדס) ולא מודע לכך שחברתו מהילדות דייזי (דיינה מייר) מאוהבת בו. כרמן היא נהגת צעירה שאוהבת לשלוט על רכב החללית ולכן היא נפרדת מריקו וחבריו וחוברת לזנדר (פטריק מולדון). עוד מכבב בסרט ניל פטריק־האריס הצעיר בתפקיד מוקדם בקולנוע. עלילת הסרט עוקבת אחרי ריקו וחבריו המנסים לחסל חבורת עכבישים־חרקים טורפים שהשתלטו על כדורהארץ וטורפים בני־אדם, ולעיתים אף נועצים את רגליהם בראשיהם או בכל איבר אחר. כך או אחרת, דם יוצא מכאן. העכבישים-חרקים האלה מתרבים בצורה לא נשלטת והם ממש מתפשטים כמו ארבה. הסרט היה להצלחה רבה, אך לדעתי הוא היה סרט די גרוע בשל העובדה שהם מצאו זמן בין האקשן לבין הפתיחה הארוכה מדי לשלב סצנת מקלחת של בנים ובנות, ובמהלכה אנחנו צופים באיברים לא ממש נחוצים ומקשיבים לשיחה ממש לא נחוצה לסרט במשך כשבע דקות. עוד דבר שעושה את הסרט כלכך גרוע הוא העובדה שברגע שהחרקים תוקפים את בני־האדם, אנו רואים סימן של צנזורה במקום שבו הם כביכול נטרפים או נרצחים. עוד דבר שהיה לי נוראי הוא השימוש ביתר דרמה כדי ליצור משולש בין ריקו, כרמן וזנדר. 

הסרט "מחברת המוות" מנסה לספר את הסיפור המקורי מיפן על תלמיד בשם לייט שמקבל מחברת בעלת הכוח להרוג כל אדם אשר נכתב בה. מעשיו גורמים לבלש מסתורי בשם "L" לפעול ונוצר בין השניים סיפור של חתול ועכבר – כל אחד מהם מנסה להערים על השני. אומנם בהתחלה נראה שהסיפור באמת ינסה להציג את קרב המוחות בין השניים, אך כבר בעשר הדקות הראשונות ברור שזה לא הולך להיות כך. הדמות של לייט לא עמוקה כלל, אין לו רצונות משל עצמו והוא מונע ע"י חברתו מיה שהכיר רק לא מזמן וכבר הוא סומך עליה כל הסרט בעיניים עצומות. הוא לא משתדל להיות חכם, כל דבר שנעשה על־ידו נעשה בגלל חברתו ובכך הקרב בין שני האנשים לא מגיע לשום מקום. הסרט מתחבר למכת החושך מעשר המכות של פסח. החושך בא לידי ביטוי בשני מובנים; האחד בצילום – רוב הסרט מצולם בתאורה מינימלית או בגשם, והשני בעלילה – רוב העלילה מונעת ע"י אמצעים אקראיים ורוב ההחלטות שמתבצעות ע"י הדמיות נעשות בלי שהצופה מבין למה ואיך. בכך אנחנו "נשארים באפלה" למה קורה בראשם של השחקנים.

מועמדות לסרט שיתפוס את מכת הבכורות קשה להשיג, אם כך הסרט הנבחר הוא בהחלט נפילה גדולה. אולי רובכם לא מכירים אותו כי הוא סרט ישן, אבל הייתה לו השפעה גדולה עד כדי כך שהוא היווה השראה לג'יימס פרנקו לסרטו "חי בסרט" (2017). הסרט מספר על רצף אירועים ללא קשר ביניהם, כאשר האירוע המרכזי הוא זה של בנקאי כושל (טומי ויזו, עוד נחזור אליו בהמשך) אשר נמצא בזוגיות עם ליסה. ליסה המשועממת מתחילה לנהל רומן עם חברו הטוב ביותר, במקרה ג'וני מגלה את דבר הבגידה ומכאן הסרט מתחיל להתדרדר לרצף אירועים לא הגיוניים ; למשל יש סצנה שבה דמות מספרת על סרטן שיש לה, אך בשאר הסרט אין אזכורים לסרטן שיש לדמות. העלילה לא מתפתחת וישנם המון סיפורי משנה שלא מובילים לשום מקום. טומי ויזו הוא הכוכב הראשי של הסרט המשמש גם כבמאי, כמפיק, וכתסריטאי. הסרט זכה לתואר "הסרט הגרוע ביותר" ולא בכדי; רק משמיעה על העלילה המגוחכת ועל העובדה שלא היה לבמאי מה להגיד, ניתן להבין שמדובר בסרט של "כלום". ואכן, כל מי שצופה בסרט הזה יראה בעיקר משחק גרוע, חוסר אמינות ופורנוגרפיה מיותרת. לא פלא שבאמצע הסרט צופים רבים יצאו וביקשו את כספם חזרה. אם כן, מכת הבכורות היא אכן המכה הקשה ביותר, גם לסרט הזה.