כשאמרת חרדי, למי התכוונת?
כשאמרת חרדי, למי התכוונת?
לא רבים יודעים שהציבור החרדי מכיל בתוכו עשרות זרמים שונים עם אלפי קטגוריות משנה. ליקטנו עבורכם במשחק זה מספר זרמים מרכזיים מתוך מטרה לאפשר לאנשים להבחין בהבדלים האידיאולוגים העמוקים שקיימים בין הזרמים.
לקריאה נוספת על כל הזרמים שמופיעים במשחק ניתן לראות בכתבה שהכנו: https://www.playbuzz.com/hillelk10/2-23-2017-3-54-31-pm
קרדיט: הלל קלמן, אמונה קלמן.
לא רבים יודעים שהציבור החרדי מכיל בתוכו עשרות זרמים שונים עם אלפי קטגוריות משנה. ליקטנו עבורכם במשחק זה מספר זרמים מרכזיים מתוך מטרה לאפשר לאנשים להבחין בהבדלים האידיאולוגים העמוקים שקיימים בין הזרמים.
לקריאה נוספת על כל הזרמים שמופיעים במשחק ניתן לראות בכתבה שהכנו: https://www.playbuzz.com/hillelk10/2-23-2017-3-54-31-pm
קרדיט: הלל קלמן, אמונה קלמן.
מה היחס שלהם לציונות ולמדינה?
מה היחס שלהם לאקדמיה וגיוס לצבא?
מה היחס שלהם להשתתפות גברים בשוק העבודה הכללי?
מהו היחס שלהם לעליה לארץ?
האם הם משתפים פעולה עם מוסדות המדינה?
מהי שיטתם ביחס לצורת התקרבותו של האדם לבוראו?
איזה כובע הם חובשים?
מהי ההנהגה שמכווינה את הקהילה?
סאטמר/נטורי קרתא
סאטמר/נטורי קרתא
סאטמר
גודל אוכלוסיה: כ - 100,000 איש
רקע כללי: חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905, בעיר סאטמר שבטרנסילבניה.
אני מאמין: החסידות מתאפיינת בקנאות ובהתנגדות אידאולוגית לציונות ולמדינת ישראל. חסידי סאטמר גם ידועים בנדבנותם אף מחוץ לקהילה
אזורי מגורים: וויליאמסבורג וקרית יואל שבניו יורק, בני ברק, ירושלים, אלעד ובית שמש
לבוש יחודי: מכנסי חצי וגרביים לבנים
יחס למדינה: אחד המאפיינים המוכרים של חסידות סאטמר הוא מאבקה הבולט נגד מדינת ישראל והמפעל הציוני, בהתאם לשיטתו של מייסדה, שראה בציונות שורש כל רע והגורם העיקרי לכל הצרות שאירעו לעם ישראל במאה השנים האחרונות. מנהיגם, רבי יואל, סבר שהשתתפות בבחירות למדינה אסורה ביהרג ואל יעבור מפני שהיא כוללת שלוש עברות החמורות. חסידי סאטמאר נמנעים מלבקר בכותל המערבי, לאחר כיבושו ב-1967 בשל חשש שהדבר יהווה הכרה במדינה ומתן לגיטימציה.
יחס לשוק העבודה: בשונה מרבים מהמנהיגים החרדים בזמנו, רבי יואל עודד את חסידיו לצאת להתפרנס.
מנהיגים: הרב יואל טייטלבוים, הרב משה טייטלבוים, הרב אהרן טייטלבוים, זלמן לייב טייטלבוים
חרדים ישראלים מודרניים/אורתודוקסיה אמריקאית מודרנית
חרדים ישראלים מודרניים/אורתודוקסיה אמריקאית מודרנית
חרדים מודרניים (עיין ערך בוויקפדיה)
גודל אוכלוסיה: כ - 5,000 איש.
רקע כללי: "חרדים מודרניים" הם מי שעל פי השתייכותם החברתית נמנים עם הזרמים השונים של החברה החרדית, ולצד זאת מבקשים להיות מעורים בחברה המודרנית יותר מהמקובל בקרב רוב החרדים.
אני מאמין: השתתפות בשוק התעסוקה והלימודים האקדמיים, השתלבות בשירותי הביטחון, ההצלה והסיוע, וחינוך הילדיהם במוסדות ליברליים הכוללים לימודי חול.
אזורי מגורים: בישראל, החרדים המודרניים פזורים בקרב הזרם הכללי כולו כמו גם באזורים חילוניים. בארצות הברית ובמערב אירופה, מהווים החרדים המודרניים רוב בקהילה החרדית.
לבוש: בדרך כלל לבושם אופנתי ומודרני, רובם מגולחים, ולראשם כיפה שחורה (לרוב מקטיפה ומעור, ומיעוטם חובשי כיפה סרוגה שחורה), המבדילה בינם לבין הדתיים לאומיים.
זרמים: התופעה קיימת בקרב כל תתי-המגזר החרדי: הליטאים, החרדים הספרדים, והחסידים ובפרט בחסידות חב"ד, המעורבת יותר באופן יחסי בעולם המודרני.
אורתודוקסיה מודרנית (עיין ערך בוויקפדיה)
אוכלוסיה: כ - 175 אלף איש
רקע כללי: זרם אורתודוקסי מתון שדוגל בשילוב של יהדות על פי ההלכה עם ערכים ואורחות חיים של העולם המודרני החילוני.
אני מאמין: מוסד החינוך וההשכלה המרכזי של האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית הוא הישיבה יוניברסיטי בניו יורק, שחרתה על סמלה את המוטו "תורה ומדע".
אזורי מגורים: מתגוררים בעיקר בארה"ב אך יש מספר קהילות קטנות בארץ, כמו בערים בית שמש ואפרת.
לבוש: בדומה ללבוש הדתי לאומי בארץ, יש מגוון רחב של צורות לבוש ואין צורה אחת שמאחדת את כולם.
חב"ד - ליובאוויטש
חב"ד - ליובאוויטש
חב"ד
גודל אוכלוסיה: כ - 50,000 אלף
רקע כללי: היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי הרב שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18
אני מאמין: חסידות חב"ד מתאפיינת במעורבות הרבה שלה בחיי הציבור, ביזמתו של האדמו"ר השביעי, במטרה להפיץ את התורה, את מצוותיה ואת תורת חסידות חב"ד בכל קצווי העולם היהודי. במקומות רבים בעולם, חלקם נידחים, אפשר למצוא בית חב"ד המופעל בידי שלוחי חב"ד.
אזורי מגורים: קראון הייטס, כפר חב"ד ועוד קהילות קטנות שפזורות מסביב לעולם
לבוש: בימי חול ז'קט קצר בצבע שחור, בשבת סירטוק (מעיל שחור ארוך המגיע עד מתחת לברכיים), מגבעת קנייטש, מעין זו שחובשים גם הליטאים, תוך הקפדה על הטיית החלק הקדמי של התיתורת כלפי מטה.
יחס למדינה: האדמו"ר תמך בציונות ובישוב ארץ ישראל ואף התנגד למסירת שטחים
יחס לאקדמיה וצבא: הרבי התייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה.
זרמים: הזרם המתון: מאמין כי תפקידה של חסידות חב"ד להמשיך את מורשתו של הרבי, תוך הכרה בעובדת פטירתו. הזרם המשיחיסטי: סבור כי חלק מרכזי בתפקידם של חסידי חב"ד הוא להכריז ולפרסם שהרבי הוא המשיח.
מנהיגים: האדמור האחרון היה רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. כיום מקובל שלכל חסיד יש "משפיע" שמייעץ לו בשאלות ודילמות יומיומיות.
חרדים ספרדים - שס
חרדים ספרדים - שס
חרדים ספרדים
גודל אוכלוסיה: גודל אוכלוסיה- כ - 200 אלף איש.
רקע כללי: חרדים ספרדים הם זרם בתוך החברה החרדית בישראל, הכוללים חרדים יוצאי ארצות האסלאם. הפלג הגדול של החרדים הספרדים הוא ממשיך דרכן של הישיבות הספרדיות הוותיקות בירושלים, ובראשן ישיבת פורת יוסף. בראשית שנות ה-80 החלו אנשי קבוצה זו לפתח לעצמם תשתית פוליטית על רקע תלונתם אודות אפליה פנים-חרדית.תחושת קיפוח זו הייתה מהסיבות העיקריות להקמת תנועת ש"ס והמסגרות החינוכיות הגדולות שלה "מעיין החינוך התורני" ו"אל המעיין".
לבוש: כיום בציבור הספרדי חרדי מקובל להתלבש בסגנון ליטאי הכולל חליפה שחורה או בצבע כהה וכובעי קנייטש
יחס למדינה: בניגוד ליהדות התורה (המפלגה החרדית-אשכנזית), ש"ס מיוצגת בממשלה ועמדותיה קרובות יותר להשקפה הציונית. מנהיגם הרוחני הרב עובדיה יוסף אף הגדיר את עצמו כציוני ופסק כי הרוצה לומר הלל ביום העצמאות בלא ברכה, רשאי לעשות כן.בשנת 2010 הצטרפה ש"ס כחברה בהסתדרות הציונית העולמית.
יחס לאקדמיה וצבא: הרב עובדיה יוסף סבר שלמלחמות ישראל יש תוקף של "מלחמת מצווה" והוא אף עשה מי שברך לחיילים בכל פתיחת ארון הקודש. עם זאת, הוא לא סבר שבחורי ישיבות צריכים להתגייס לצבא והוא הדריך את שומעי לקחו להישאר ללמוד בישיבה.
מנהיגים: הרב עובדיה יוסף היה הסמכות הרוחנית בעלת שיעור הקומה הרם ביותר בזרם החרדי-ספרדי. רבנים חרדים-ספרדים בולטים נוספים הם הרב שלום כהן, הרב שלמה משה עמאר, הרב בן ציון מוצפי, הרב מאיר מאזוז והרב יצחק יוסף.
חצרות חסידים
חצרות חסידים
בארץ ובעולם יש לא מעט חצרות חסידיות כאשר הגדולות הן חסידות גור, בעלז וויזניץ.
גור
גודל אוכלוסיה כ13,000 משפחות
רקע כללי: החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. מרכז החסידות היה בפולין עד השואה. חסידות גור נפגעה קשות בשואה ומרכזה עבר לישראל, שבה הצליחה להשתקם.
אני מאמין: ערך המוביל את החסידות הוא ערך ה'קדושה', שמשמעו פרישות מינית.
אזורי מגורים: בני ברק, ירושלים בורו פארק, פלטבוש, מונסי, לייקווד, טורונטו, סטמפורד היל וגולדרס גרין בלונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן, ציריך ומלבורן.
לבוש יחודי: קצוות המכנס מוכנסים לתוך הגרב באזור הקרסול, כיפת בד קמורה וגבוהה יותר מהכיפה הרגילה (בשבתות כיפות כותנה) וספודיק (כובע פרווה בדומה לשטריימל). חסידי גור מכניסים את פאותיהם תחת הכיפה, למעט בעיר ירושלים.
יחס למדינה: פועלים להשגת מטרותיהם מתוך המערכת הפוליטית של מדינת ישראל. המפלגה המייצגת שלהם היא יהדות התורה
יחס לשוק העבודה: מקובלת עבודה במקצועות כמו נדל"ן, מסחר בבורסה והיי טק
מנהיגים: האדמור הנוכחי רבי יעקב אריה אלתר
בעלז
גודל אוכלוסיה כ7,000 משפחות
רקע כללי: חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח
אני מאמין-החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו טבילה במקווה מדי יום, חגירת גרטל כל היום ולימוד עם כובע והתקשרות לצדיק
אזורי מגורים: קריית בעלז שבירושלים, בני ברק, אשדוד, בית שמש, תל אביב, חיפה, קריית גת וגבעת זאב, בורו פארק, סטטן איילנד, וויליאמסבורג, מונסי, לייקווד, מונטריאול, אנטוורפן, לונדון, מנצ'סטר, ציריך, בווינה, מלבורן וסאו פאולו.
לבוש יחודי: ביום יום לובשים כובע סמט וחליפה ארוכה חסידית, ובשבת שטריימל וקפוטה פרחונית שמעליה גרטל, וכן מכנסיים קצרים וגרביים שחורים ארוכים. חלק מהחסידים, בעיקר הזקנים והחשובים, לובשים גם במהלך השבוע מכנסיים קצרים. בחגים, חול המועד ובחתונות לובשים החסידים גרביים לבנים. בישיבות הגדולות של החסידות חובה שמסגרת המשקפיים תהיה עשויה פלסטיק. באופן כללי פאותיהם של החסידים ארוכות יחסית, או מגולגלות סביב האוזן.
יחס למדינה: פועלים להשגת מטרותיהם מתוך המערכת הפוליטית של מדינת ישראל. המפלגה המייצגת שלהם היא יהדות התורה
יחס לשוק העבודה: רוב החסידים עובדים לפרנסתם
מנהיגים: האדמור הנוכחי הרב יששכר דב רוקח
ויז'ניץ
גודל אוכלוסיה: כ4,500 משפחות
רקע כללי: חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19
אני מאמין: חשיבות יתר לתפילה, אהבת ישראל, לימוד תורה ושבת
אזורי מגורים: שיכון ויז'ניץ בבני ברק, אשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, בורו פארק ומונסי.
לבוש יחודי: בשבת נוהגים ללכת עם אברקיים ובגרביים לבנים המגיעים עד לברכיים. בשאר ימי השבוע לובשים מכנסיים שחורים ארוכים. החסידים חובשים את הכובע כשלולאת הסרט נמצאת בצדו הימני של הכובע
יחס למדינה: פועלים להשגת מטרותיהם מתוך המערכת הפוליטית של מדינת ישראל. המפלגה המייצגת שלהם היא יהדות התורה.
מנהיגים: האדמור הנוכחי הרב ישראל הגר
זרמים: חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן חסידות ויז'ניץ במונסי, חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה, חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ ברחובות וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אנטניא, ווישווא וסטרוז'ניץ.
חסידות ברסלב
חסידות ברסלב
חסידות ברסלב (עיין ערך בוויקפדיה)
רקע כללי: חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב. בימינו כוללת החסידות מספר רב של תתי-קבוצות, המונות יחד אלפי אנשים.
אני מאמין: מאמינים בצורך למצוא בכל עניין "נקודות טובות", גם כאשר האדם נמצא במקומות שפלים מבחינה פיזית ונפשית. כמו כן הם רואים צורך בלחפש את הקב"ה גם במקומות הנמוכים. על החסיד לעודד את עצמו כשהוא מיואש ומדוכא במציאת נקודות טובות ובחיפוש אחר הבורא.
זרמים: בקהילת ברסלב יש פלגים רבים ששונים בצורה רבה אחד מהשני.
פלג ליטאי ירושלמי/עדה חרדית/עדה חרדית ספרדית
פלג ליטאי ירושלמי/עדה חרדית/עדה חרדית ספרדית
העדה החרדית
גודל אוכלוסיה: כ8,000 משפחות
רקע כללי: יסודה של העדה החרדית היה בין השנים 1920–1921. בראשית ימיו הונהגה במנדט הבריטי חוקת הקהילות, שקבעה כי לכל עדה בארץ זכות ניהול עצמית. הרב זוננפלד ואנשיו הקימו את "ועד עיר האשכנזי" שבהמשך שונה שמה ל"עדה החרדית".
אני מאמין: מחשיבים עצמם כממשיכי דרכם של בני היישוב הישן בקיום אורח חיים מתבדל וסגור. העדה החרדית היא הגוף העיקרי העומד מאחורי ההפגנות נגד חילולי שבת בירושלים ונגד חילול קברים.העדה החרדית שוללת כל סמכות אחרת בירושלים מלבד בית הדין של העדה החרדית, שחובה לציית לו.
אזורי מגורים: בירושלים בשכונות גאולה, מאה שערים, גבעת שאול, רמות, רמת שלמה ועזרת תורה. ניתן למצוא ריכוזים של אנשי העדה החרדית גם בבית שמש, אחוזת ברכפלד (מודיעין עילית), אלעד וביתר עילית.
לבוש: כובע ייחודי ושטוח מעט, וחלק נכבד מחסידי העדה החרדית המשתייכים לחצרות חסידיות שונות נוהגים ללבוש את הלבוש המסורתי הירושלמי
יחס למדינה: מקפידים לא להשתתף בבחירות לכנסת ואף רואים בכך איסור חמור. מקפידים לא לקחת תקציבים ממשלתיים למוסדות חינוך והם מחרימים מוסדות המקבלים תקציבים כאלה בגלוי. חלק מבני העדה החרדית מסרבים לקבל את קצבאות הביטוח הלאומי בשל התנגדותם למדינה.
יחס לשוק העבודה: הגברים יוצאים לעבוד בעבודות שונות שאינן דורשות השכלה אקדמית. רבים מהם במלאכות הקשורות לדת, כגון סופר סת"ם, השגחת כשרות, שחיטה וכדומה, ומהם גם אנשי עסקים מצליחים.
מנהיגים: מנהיג נוכחי- הרב משה שטרנבוך
זרמים: רובה של העדה החרדית מורכב מקבוצות וקהילות קטנות יותר: קהילת סאטמר בישראל, חסידות תולדות אהרן, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות דושינסקיא, חסידות משכנות הרועים, קהל חסידי ירושלים, פלג "הקהילה" בחסידות ברסלב, קהילת תפארת ירושלים, קהילת אנשי ירושלים וחלק מקהל פרושים.
פלג ירושלמי
רקע כללי: בשנת 2012 הביאה מחלוקת בין שני פלגים בציבור החרדי-ליטאי לפיצול בתוך החברה החרדית ליטאית. פלג המיעוט, המכונים "הפלג הירושלמי" הקים את מפלגת "בני תורה" ומנהיגם הרוחני הוא הרב שמואל אוירבך.
אני מאמין: הרב אוירבך נחשב בעיני תלמידיו כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. הוא דוגל בעמדה אידאולוגית מחמירה בענייני החינוך וההשקפה התורנית. הוא מתנגד להקמת מכללות אקדמיות לחרדים ולהתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. כמו כן הוא מתנגד לכל צורה של שירות צבאי או אזרחי. הוא סבור שחוק הגיוס היא "גזרת שמד" שמחויבים למסור עליה את הנפש. הרב אוירבך הורה לתלמידיו שלא להתייצב בלשכת הגיוס כלל ואף קרה לתלמידיו לצאת להפגנות כאשר נעצרו בחורי ישיבות שלא התייצבו בלשכות הגיוס. הפגנות אלו גלשו לעתים אף לאלימות.
העדה החרדית הספרדית
רקע כללי: העדה החרדית הספרדית היא קהילה קטנה של חרדים ספרדים שקרובים בדעותיהם לציבור העדה החרדית. אנשיה אינם משתתפים בבחירות לכנסת ומערכות החינוך שלהם אינן לוקחות תקציבים ממשלתיים. לעדה החרדית הספרדית בית-דין משלה, בה מכהן כאב"ד הרב אהרן עזריאל רחמים. רבנים ספרדים נוספים, אף שלא השתייכו לפלג זה באופן רשמי, נטו לקנאות, כמו אי השתתפות בבחירות, בהם הרב יהודה צדקה ותלמידו הרב בן ציון אבא שאול, ראשי ישיבת פורת יוסף, והרב שלמה אליעזר אלפנדרי.
ליטאים - יהדות התורה/מרביצי תורה ספרדים
ליטאים - יהדות התורה/מרביצי תורה ספרדים
ליטאים (עיין ערך "ליטאים (זרם)" בוויקפדיה)
אוכלוסיה: כ - 500 אלף איש כאשר כמחציתם גרים בישראל והשאר בארה"ב ורחבי העולם.
רקע כללי: עבודת השם דרך לימוד תורה ומוסר, ועולם הישיבות כמרכז הכוח של הקהילה.
לבוש כללי: גברים: חולצה לבנה, חליפה שחורה, כיפה מקטיפה שחורה וכובע פדורה. נשים: כיסוי ראש באמצעות פאה.
אני מאמין: התפתח במקור מתוך ההתנגדות לחסידות אך היום בפועל מגדיר הזהות שלהם הוא "עולם הישיבות". גישת החיים הליטאית מעודדת לימוד תורה במסירות, גם מתוך עוני, ואת האידאל של "בן ישיבה". הלימוד בישיבות ובכוללים נסוב בעיקר על התלמוד הבבלי ופרשניו. התנ"ך כשלעצמו וכן קבלה או פילוסופיה יהודית כמעט שאינם נלמדים.
יחס למדינה: חוגים חרדיים רבים התנגדו להקמת מדינה בעלת צביון חילוני בטענה שיש בכך משום חילול השם ומחשש להשפעה רעה על כלל הציבור היהודי. עם זאת, לאחר קום המדינה מיתנה אגודת ישראל את השקפתה והיא פועלת להשגת מטרותיה מתוך המערכת הפוליטית של מדינת ישראל.
מנהיגים: בתקופת קום המדינה המנהיגים הבולטים של ציבור זה היו החזון איש והרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, ולאחר פטירתם הרב שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי. כיום מנהיגם של רוב הציבור הליטאי הוא הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, שנחשב למתון יחסית. הוא תמך בהקמת הנח"ל החרדי עבור חרדים שמתקשים ללמוד תורה כל היום ואף העניק מכתבי תמיכה למרכזי הכשרה מקצועית.
זרמים נוספים: בתוך כלל הציבור הליטאי השתמרו שני תת-חוגים השומרים על מסורת ספציפית: חוג חזון איש, השואף ללכת בכל עניין בעקבות הדרכתו של החזון איש, ו"חוג בריסק", המשמר את דרכו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק".
מרביצי תורה ספרדים
רקע כללי: חלק מהספרדים שלמדו בישיבות ליטאיות בישראל התקרבו במידה רבה ל"השקפה" ולאורחות החיים הליטאיים ורואים עצמם כחלק מהזרם החרדי ליטאי. יש המכנים אותם "משתכנזים"
אני מאמין: "מרביצי תורה" מצייתים לגדולי הדור הליטאים, אינם נשמעים לרב עובדיה יוסף, ונוהגים לפי פוסקים ספרדים אחרים כגון הרב בן ציון אבא שאול. חלקם אף שינו את ההלכות, המנהגים והתפילות למנהג אשכנז.
מנהיגים: הרבנים ניסים טולדנו, יעקב טולדנו, יעקב משה הלל ויהודה עדס