הפרק בקטנה - מלכים ב פרק טו ממלכת ישראל

בפרקנו מופיעים חמישה (!) מלכים ממלכות ישראל, וכולם מלכו בזמן שעוזיהו מלך יהודה מלך.

זכריהו בן ירבעם השני מולך רק שישה חודשים. הכתוב לא מוסר עליו פרטים רבים ומציין שעשה הרע בעיני ה'. זכריהו הוא המלך האחרון מבית יהוא וכך מולאה ההבטחה ליהוא: "הוּא דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא לֵאמֹר בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל וַיְהִי כֵן" (פסוק יב).

"וְיֶתֶר דִּבְרֵי זְכַרְיָה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא לֵאמֹר בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל וַיְהִי כֵן."

המצב הופך להיות ממש גרוע כאשר שלוּם מולך בשומרון ירח ימים = חודש. מנחם בן גדי מורד בשלוּם והורג אותו. הכתוב לא פוסח גם על תיאור אופיו של שלוּם, ומדווח כי הוא עשה הרע בעיני ה'.

"וְיֶתֶר דִּבְרֵי שַׁלּוּם וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל."

מנחם בן גדי מצליח למלוך בשומרון עשר שנים, ויחסית לקודמיו מדובר בהישג מרשים. בפסקה הקודמת סופר עליו: "אָז יַכֶּה מְנַחֵם אֶת תִּפְסַח וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִתִּרְצָה כִּי לֹא פָתַח וַיַּךְ אֵת כָּל הֶהָרוֹתֶיהָ בִּקֵּעַ" (פסוק טז).
בימיו הגיע פול מלך אשור. לא מוכר לנו מלך אשורי בשם פול וכנראה שזהו כינוי לתגלת פלאסר השלישי. מנחם העלה מס למלך אשור וכך ממלכת ישראל ניצלה מהאיום האשורי. על העלאת המס של מנחם אנחנו יודעים גם מהרשימה של תגלת פלאסר משנת 738 לפנה"ס.

"וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַחֵם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁכַּב מְנַחֵם עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ פְּקַחְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו."

פקחיה בן מנחם, המלך הקודם של ממלכת ישראל, מלך שנתיים. גם הוא עשה הרע בעיני ה', וכמו הקודמים לו, גם הוא מת בעקבות מרד שפרץ בממלכה: "וַיִּקְשֹׁר עָלָיו פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שָׁלִישׁוֹ וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן בְּאַרְמוֹן בֵּית מלך (הַמֶּלֶךְ) אֶת אַרְגֹּב וְאֶת הָאַרְיֵה וְעִמּוֹ חֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי גִלְעָדִים וַיְמִתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו" (פסוק כה).

"וְיֶתֶר דִּבְרֵי פְקַחְיָה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל."

פקח בן רמליהו מולך תקופה משמעותית - עשרים שנה. גם הוא עשה הרע בעיני ה'. לאחר עשרים שנה גם פקח בן רמליהו "זכה" למרד בממלכה: הושע בן אלה רצח אותו, והמליך את עצמו.

בניגוד למלכים הקודמים, כנראה פקח בן רמליהו לא העלה מס למלך אשור, ולכן תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור באותו הזמן, החליט לעלות על ממלכת ישראל. כפי שנראה בפרק הבא הפשיטה של אשור על ישראל קשורה גם לממלכת יהודה ששיתפה פעולה עם האשורים. על כל פנים הפגיעה בממלכת ישראל הייתה קשה: "בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה" (פסוק כט). אשור כבשו את כל החלק הצפוני של הממלכה, וכך הממלכה הצטמקה למרכז הארץ בלבד.

"וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל."