הפרק בקטנה - מלכים ב פרק י ממלכת יהודה
הפרק בקטנה - מלכים ב פרק י ממלכת יהודה

פרקנו ממשיך במקום שעצרנו בפרק הקודם ומספר על ההפיכה הגדולה שעורך יהוא בממלכת ישראל. יהוא מרחיב את מסע ההריגות שהוא עורך: בפרק הקודם הרג יהוא את מלך יהודה, מלך ישראל ואיזבל, ובפרקנו הוא מתחיל בבני אחאב ומסיים בכל עובדי הבעל. ההרחבה לא באה לידי ביטוי במספר ההרוגים אלא בקשר הקלוש שלהם לאחאב ולמשפחתו.
בסוף הפרק יש תיאור כללי של מלכות יהוא וסיכום מלכותו.
הריגת בני אחאב (פסוקים א-יא)
לאחר שיהוא הרג את המנהיגים, הוא נפנה לרצוח את בני אחאב. לאחאב יש שבעים בנים ויהוא שולח ספרים (=מכתבים) "אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב" (פסוק א) בתביעה שירצחו את שאר בני משפחת אחאב. האנשים שמקבלים את המכתב יראים לעשות כן, ולכן יהוא שולח מכתב נוסף שכבר עושה את העבודה: "וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה" (פסוק ז). יהוא מברך את הרוצחים ואומר להם: "צַדִּקִים אַתֶּם" (פסוק ט).
הריגת אחי אחזיה (פסוקים יב-יד)
יהוא הולך לשומרון ובדרך הוא מוצא את אחי אחזיה. אחזיה כזכור היה מלך יהודה וגם הנכד של אחאב (אביו היה יורם מלך יהודה ואמו הייתה עתליה, הבת של אחאב ואיזבל). יהוא שואל אותם מי הם, ומצווה לרצוח גם אותם: "ויֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם" (פסוק יד).
הריגת כל עובדי הבעל (פסוקים טו-כג)
"וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ" (פסוק טו). יהוא מוצא את יהונדב ומסתבר ששניהם מעוניינים באותה המטרה: "הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ" (פסוק טו). יהוא נעזר ביהונדב כדי לקבץ את כל עובדי הבעל, ודואג להוציא את כל עובדי ה' משם. עובדי הבעל זובחים זבחים, ובהפתעה יהוא פוגע והורג את כולם בעזרת שמונים איש שהיו בחוץ: "וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ. וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל יֵצֵא וַיַּכּוּם לְפִי חָרֶב וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים וַיֵּלְכוּ עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל" (פסוקים כד-כה).
התוצאה של מהפכת יהוא עושה רושם: "וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל" (פסוק כח).
הכתוב חותם בהערכה חיובית של מעשה יהוא
מלכות יהוא (פסוקים לא-לג)
למרות שבפסוק הקודם הוערכו מעשי יהוא בצורה חיובית, הסיכום הכולל של מלכותו הוא שלילי: "וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (פסוק לא). בגלל החטא של יהוא מגיע גם עונש: "בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל ה' לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל" (פסוק לב).
סיכום מלכות יהוא (פסוקים לד-לה)
"וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה בְּשֹׁמְרוֹן"