לבנדר– כשהזיכרון החשוב ביותר חומק ממך

לבנדר הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 2017. באפריל 2016 הוא הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים טרייבקה וכמעט שנה לאחר מכן הוא שוחרר באופן רשמי בטלויזיה האמריקאית ובהמשך גם הגיע לנטפליקס. בסרט משחקים בין היתר השחקנית האוסטרלית אבי קורניש ("הסערה", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "רובוקופ") אשר גם הייתה מבמאי הסרט, דרמוט מולרוני ("סבא בהפרעה", "הרוע שבפנים 3", "לקרוא ולשרוף"), דייגו קלאטנהוף ("הומלנד", "הרשימה השחורה") ועוד... הסרט עוסק בבחורה בשם ג'יין אשר כ-25 שנה קודם לכן משפחתה נרצחה בבית הוריה והיא היחידה ששרדה את הטבח הנוראי בה נרצחו הוריה ואחותה. ג'יין לא זוכרת דבר מהרצח הנוראי והיא עוברת לגור אצל משפחת אומנה. בהווה, ג'יין עוברת תאונת דרכים והזיכרון שלה נמחק לגמרי. אך לאט לאט הזיכרון שלה חוזר אליה אך לא רק במה שקשור אליה ואל משפחתה אלא גם בכל מה שקשור לטבח שקרה בביתה. היא מתחילה לקבל רמזים ממקור לא ידוע לגביי דברים הקשורים למשפחתה וכדי לרענן את זכרונה עוד יותר היא מחליטה לבקר בחוות הוריה שבה פטריק, הדוד שלה מתגורר (בן המשפחה היחיד שלה לא היה נוכח בטבח). 

היא מנסה למצוא תשובות אצל פטריק אך פטריק אומר לה שהיא היחידה שיכולה לדעת מה קרה בליל הטבח. במהלך השהות בחווה הזכרונות של ג'יין מתחילים לחלחל בתוכה, היא רואה את עצמה שהייתה צעירה ואת אחותה הצעירה בדמיונותיה ומקבלת מהם פרטים נוספים אודות דברים הקשורים לליל הטבח ולמשפחתה. בעוד היא, בעלה ובתה שוהים בבית בחווה בתה חוטפת התקף אסטמה, בעלה של ג'יין לא מבין מה קורה לה אך ג'יין מבינה מייד מכיוון שמייד היא נזכרת שגם לאחותה היה אסטמה שהייתה ילדה, ובכך ג'יין נזכרת בפרט נוסף ומשמעותי אשר בהמשך ישמש אותה לפיצוח התעלומה. ג'יין ובעלה מנסים לצאת מן הבית אך הדלתות נסגרות וננעלות והם נלכדים בתוך הבית. ג'יין מבינה כי בעלה ובתה כן יכולים לצאת מהבית אך היא לא בטענה ש"עד שהיא לא תיזכר הם לא ייתנו לה לצאת". ג'יין מבינה כי בכל הפעמים שראתה את אחותה או את אמה אלו למעשה היו הרוחות שלהן, שהרוחות האלו מסתובבות עדיין בתוך הבית ושהרוחות רוצות לגרום לה להיזכר במה שקרה ובכך היא חייבת להישאר בבית שבחווה כדי להגיע לאמת. בעוד בעלה ובתה מצליחים לצאת מהדירה ג'יין נשארת לכודה בתוך הדירה והיא מתחילה להיזכר בכל מה שקרה בליל הטבח.

אז ללא ספק לבנדר הוא סרט מעולה אם כי הוא סובל מבעיה אחת גדולה שהיא חוסר ברירות. הסרט דיי לא ברור בחלקו וקשה להבין אותו ונדרשות צפיות חוזרות בסרט כדי להבין אותו עד הסוף. גם לי לקח זמן עד שהצלחתי להבין מה באמת קרה בסרט אך בסופו של דבר ללא ספק מדובר באחד הסרטים הטובים שיצא לי לצפות בתקופה האחרונה. קודם כל זה שינוי מרענן לראות סרט כזה בניגוד לרוב הסרטים שנמצאים בשירותי הסטרימינג או בקולנוע בהם יש בעיקר נושאים כמו אלימות או מין, בעוד לבנדר מביא לנו סגנון אחר ובכך מרענן לנו את ספריית הסרטים שלנו. בסך הכל אחריי שמבינים את כל הסרט מהתחלה ועד הסוף מבינים שמדובר בסרט מעולה ואולי דווקא המורכבות שלו היא זו שהופכת אותו לכל כך טוב.