טמפרטורה – משום שדג־קרב הוא דג שחי במקור באזורים טרופיים, הטמפרטורה המיטבית באקווריום עומדת על 22 – 29 מע"צ.
דגי הקרב אומנם ישרדו גם טמפרטורות נמוכות מאלו, אך הם יהיו אפאתיים, פסיביים, לא פעילים, חולים לעתים קרובות, ובעיקר – לא נהנים.
לכן חשוב להקפיד שבאקווריום יהיה גוף־חימום, שכוון לטמפ' שבין 22 ל־29 מע"צ.
את החלפות המים חשוב לבצע לפחות פעם בשבוע של 50%, ולמהדרין יש גם שעושים החלפות־מים יומיות של 10% כל אחת – אפשר כמובן למצוא גם את העמק השווה באמצע הכל לפי כישוריכם החישוביים והאריתמטיים. (פשוט תעשו 3 החלפות בשבוע של 30% למשל – שימו לב שככל שאתם מחלקים את ההחלפה ליותר פעמים, הערך של כל החלפה יפחת – למשל כדי להחליף 50% מהמים, אבל בשתי החלפות, תצטרכו להחליף 2 החלפות של בערך 3\1 בכל פעם, ולא 25%. אבל אנחנו לא בפורום מתמטיקה ופילוסופיה בלתי־מעניינת.)
כתמיד, את כל החלפות המים יש לבצע תוך שימוש באנטי־כלור, כמובן.
שאיבות־רפש – אחת לשבוע – שבועיים, יש לבצע שאיבת־רפש, ובתומה – החלפה של 50% מהמים.
קיימת שמועה בדבר מים מינרליים לדגי־קרב – עדיף שלא. יקר, ומשיג את התוצאה ההפוכה: בעוד שדגי הקרב שנולדו בטבע זקוקים ל־PH חומצי ומים רכים, רוב דגי הקרב שנמכרים כיום בחנויות נולדו בשבי, ואומנם ישרדו גם במים וקשים ובסיסיים, אך ההעדפה שלהם נותרה זהה – מים חומציים ורכים, ומים מינרליים ישיגו את ההפך הגמור.
הוספת מלח. הוספת מלח היא אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת בקרב מגדלי דגי הקרב. בעוד שהמצדדים בכך טוענים שזה מונע מחלות, המתנגדים טוענים שזה כמו לתת למישהו אנטיביוטיקה כי זה מונע מחלות.
לא מצאתי מחקר שיטתי רציני בנושא, אך אישית אני מתנגד לשימוש במלח במקרים כאלה, ומעדיף למנוע מחלות באמצעות חיטוי הדקורציה מראש – הרתחה של הדקורציה כשאפשר למשך מספר דקות, וכשאי־אפשר (צמחים למשל), השרייה בתמיסה של מים ואקונומיקה לא מבושמת ביחס של 1:19 – עם רוב למים כמובן – למשך 2 דקות.
בכל מקרה, למקרה שאתם מהתומכים בדבר – המינון הוא חצי כפית שטוחה לכל גלון מים.
