הסכם השלום עם מצרים

לאחר מלחמת יום הכיפורים חתמו ישראל ומצרים על הסכם הביניים שבו התחייבו המדינות שלא לנקוט באיום בשימוש בכוח והצהירו כי הסכסוך ביניהן ובמזרח התיכון לא ייפתר בכוח אלא בדרכי שלום.
בנאום מפתיע לפני הפרלמנט המצרי בנובמבר 1977 הודיע נשיא מצרים אנואר סאדאת על נכונותו להגיע לישראל כדי לדון על שלום.
יומיים אחר כך הזמין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין באופן רשמי את הנשיא סאדאת לבקר בירושלים.

ב-19 בנובמבר 1977, בשעה תשע בערב, נחת סאדאת בישראל והפך בכך למנהיג הערבי הראשון שבא לביקור רשמי בישראל. סאדאת זכה לקבלת פנים רשמית על אף ששתי המדינות היו עדיין, פורמלית, במצב של מלחמה. ב-20 בנובמבר 1977, נאם הנשיא סאדאת במליאת הכנסת. במהלך שלושת הימים בהם שהה סאדאת בישראל ביקר ב"יד ושם", השתתף בישיבות של סיעות הכנסת, התפלל במסגד אל אקצה ונפגש מספר פעמים עם מנחם בגין.

.לאחר ביקורו של סאדאת בישראל החלו להתנהל מגעים על הסכם השלום
נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר הזמין את שני הצדדים למעון הנופש הנשיאותי שלו בקמפ דיוויד, שליד וושינגטון. במשך 13 ימים קשים ומתוחים התנהלו שיחות בין משלחות ישראל ומצרים, בראשות מנחם בגין ואנואר סאדאת. קרטר תיווך ללא הרף בין הצדדים. על-פי הנחייתו של הנשיא קרטר, אנשי המשלחות לא הורשו לצאת מן המקום במשך כל ימי השיחות. וכך לאחר ימים ארוכים של דיונים שבהם היו גם הרבה מאד משברים, חתמו מנחם בגין ואנואר סאדאת, יחד עם נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, על הסכם מסגרת היסטורי ראשון בין מדינת ישראל למדינה ערבית.
לאחר משא ומתן נוסף ואישור כנסת ישראל להסכם שגובש נחתם חוזה השלום בין ישראל למצרים ב-26 במרץ 1979 בטקס חגיגי על המדשאה הצפונית של הבית הלבן. 

בהסכם השלום עם מצרים הסכימה ישראל לנסיגה מכל חצי האי סיני ולפינוי כל היישובים הישראלים בסיני. ההסכם הורה על סיום מצב המלחמה בין ישראל למצרים, נקבע גבול קבוע בין שתי המדינות, וכן הוסכם על כינון יחסי שכנות נורמליים כמקובל במשפט הבינלאומי. עם זאת, תמורת נסיגה מלאה מסיני השיג בגין פירוז מלא של כל חצי האי סיני והצבת חיילי או"ם בשטחו. מצרים קיבלה לשליטתה המלאה את כל חצי האי סיני , אך ויתרה על דרישתה להסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית ולהפסקת השליטה של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. שתי המדינות זכו, בעקבות הסכם השלום, לסיוע כלכלי וצבאי נרחב מן האמריקאים.
הסכם עורר מחלוקות רבות בציבור הישראלי. נוצר תקדים של שטחים תמורת שלום ופנוי יישובים ישראלים. התמונות הקשות שיצר הפינוי מסיני בכלל, וימית בפרט, עוררו סערה רגשית ציבורית בישראל.