צרפתית קשה שפה: המלצות למשתעמם המהיר

למי שכבר התנסה, מתנסה, שוקל להתנסות, ללמוד שפה חדשה זו משימה לא קלה. מספיק ששקענו קצת בסקאלת המוטיבציה והפרוצדורה הופכת למייגעת ומתישה. עברה שנה מאז שהתחלתי ללמוד צרפתית ונוכחתי לגלות שתהליך הלמידה שלי לא היה הכי קונבנציונאלי. זה התחיל מקורס קליל ולא מחייב בן שלושה חודשים במכון הצרפתי בתל-אביב והמשיך במסגרת לימודי תואר בפריז. לדאבוני, שיעורי צרפתית היוו ארבע שעות שבועיות בלבד שלא אפשרו לי להתקדם בקצב אליו שאפתי, מה גם, שהם היו מאד (מאד) משעממים בלשון המעטה, מה שגרם לגלגלי השיניים של יצר היצירתיות שלי להתחיל להסתובב. הכורח ללמוד את השפה באופן לא עקבי ולא שיטתי הניב בי תובנות על למידת שפה שאולי חלקכם כבר שמעתם, אולי לא, אך אני הופתעתי לגלות כמה שהן מסייעות ומקלות על המסע הזה וכמה חבל שלא שומעים אותן מספיק. כתוצאה מכך, תהליך הלמידה שלי האיץ את הקצב, את היעילות ואפילו הפסיק להיות משעמם (הלם). לכן, ראיתי לנכון לשים דגש על אותן שיטות ולהאיר את החוויה של למידת שפה באור קצת אחר.

ההמלצות תקפות לגבי כל השפות!

1: הטרמינולוגית- אוצר מילים ממוקד

הבעיה: כשאני מדברת צרפתית קל לי מאד לראות את עצמי שוחה עם הזרם בתוך נהר. למה דווקא בנהר? כי במקור המים הזה ניתן להבחין בסלעים שמבצבצים החוצה ועלולים לעכב את הזרימה, או לחילופין לעצור אותה. אותם סלעים מהווים את הקטיעות שאני חווה באמצע משפטים בעת דיבור. מדי פעם אני רק מתחככת בהם וממשיכה להיסחף עם הזרם, ובפעמים אחרות אני מוצאת את עצמי חסומה לגמרי.

כחלק ממגוון המלצות שקיבלתי כדי להימנע מהתופעה, הרבה האמינו שלשם כך נדרש להרחיב את אוצר-המילים. ההמלצה הזו תמיד נשמעה לי מוזרה כי, מה אנו עושים כשאנו לומדים שפה אם לא משננים מילים חדשות? זוהי צמיחה התבטאותית-טבעית שפורחת בשעתה.

הפיתרון: כדי לפתור את בעיית הסלעים, פיתחתי לעצמי שיטה אחרת והיא: אוצר-מילים ממוקד. הרשו לי להסביר. אנחנו, בני האדם, אוהבים לדבר על דברים שמעניינים אותנו, כך הגירוי שלנו להתבטא מתגבר. אני לא צריכה לתאר לכם שיחה משעממת מה היא, כולנו היינו שם, ישובים בצד, חסרי-מילה (חוויה סובייקטיבית כמובן).

הפיתרון הוא להיות עירניים לנושאי השיחות שאנו מנהלים ולשים-לב לטרמינולוגיה המשומשת והקשריה. האם אלו שיחות סביב פוליטיקה? מוזיקה? אדריכלות? אופנה? לחם? (כן, זה נושא-שיחה רציני כאן בפריז). לכל תחום בחיים, אינטלקטואלי או שטחי, יש לקסיקון משלו. בעקבות ההתמקדות באוצר-מילים המוכר לנו הסלעים מתפוגגים באורח פלא והרבה יותר פשוט לשחות עם הזרם. תופתעו כמה שזה עובד. במקרה שלי, למדתי כמה מושגים שקשורים בקולנוע כמו: שוט, סט, תסריט, מפיק/ה, במאי/ת, תאורה, תקציב וכן הלאה. המילים הללו תרמו לי בהתבטאות בצרפתית בכל שיחה מחדש. נכון, לא תמיד אנחנו מובילים את השיחה, אבל תמיד אפשר ללמוד לקסיקונים שקשורים בעוד נושאים שאנו נתקלים בהם.

כלי עזר נדרש: פרטנר לשיחה בשפה הנלמדת.
טיפ: אם יש אפשרות לדבר עם דובר שפת-אם, מה טוב, תוכלו לקבל תיקונים.

2: המוזיקאלית- שירים בעל פה

הבעיה: כן, גם אני זוכרת את המורה לאנגלית בבית-ספר שחילקה לנו דף עם מילים בתחילת השיעור, הפעילה את מכשיר הרדיו הרעוע שסחבה איתה כל הדרך מחדר-המורים וניסתה לגרום לנו לדקלם שירים של בוב דילן שהזכירו לה את ימי נעוריה הפרועים משנות ה-70. האמת היא שהשיטה לא רעה בכלל, אך בחירת השירים לא גירתה את היצר הווקאלי ועקב כך גם את הרצון ללמוד, אצלנו התלמידים התמימים. העניין כאן הוא לאו-דווקא אוצר המילים שכבר הזכרתי, אלא
ה ג י י ה.

לכל שפה צורות הגייה שונות שגורמות לדובריה להישמע באופן מסוים ולהשתמש בחלקי פה מסוימים. כך נולד המבטא. לאמריקאים ולאנגלים למשל, נורא קשה להפיק את הצליל של האות ״ח״ שלנו, להבדיל מגרמנים, צרפתים או הולנדים. מה שוות כל המילים שלמדנו אם אנחנו לא מצליחים להגות אותן? תתפלאו כמה שזה קשה, וכמה נוכחתי לגלות שהחשיבות של הגייה נופלת בין הכיסאות בשיעורים מקצועיים לטובת דקדוק.

הפיתרון: ראשית, תשכחו מהרעיון של להבין מה אתם שרים בזמן שאתם משקיעים בשיטה זו, הנקודה היא קודם כל לדעת להגות את המילים. באופן שרק מתמחי מבנה-מוח יוכלו להסביר לנו, טמועה בנו יכולת קליטה ועיבוד נפלאה כשקצב נכנס לתמונה. כל מה שנדרש מאיתנו זה לבחור מספר שירים (חמישה זה כבר מכובד) ולהתחיל לדקלם אותם עם הליריקה מול העיניים ועם השיר ברקע. תצליחו להבחין שבמהלך המזמור המלבב שלכם ההגייה של המילים תשמע יותר חלקה ונקייה והפה והלשון יסתגלו לצורות ולתנועות שהם מוכרחים לבצע.

הערה חשובה- לאחר בחירת השירים ולפני תחילת הדקלום, יש להקשיב באופן רפטטיבי לצורה שבה שהזמר/ת הוגה את המילים. בעת קריאת הליריקה הקול הפנימי שלנו לא תמיד יודע היכן לשים את הדגש על ההברות ולהפך, אנחנו לא רוצים להרגיל את שרירי הפה שלנו לתנועות שגויות.

לאחר שהוכחתם לעצמכם שאתם יכולים לשלוט בחלל הפה כמו שדובר השפה יודע, מומלץ לתרגם ולהבין את משמעות המילים. התת-מודע שלכם כבר יכיר במילים פיזית ותודעתית ויעשה את ההקשר בין המשמעויות באופן אפקטיבי יותר.

כלי עזר נדרש: מחשב ורמקולים.
טיפ: פיצול מסך זו אחת ההמצאות הכי טובות לשיטת למידה זו, תבדקו איך זה נעשה במחשב שלכם.

הנה שיר שאני שרה בעל פה בצרפתית ושפייר השכן שלי לא יוכל לשמוע בעתיד הקרוב:

3: החדשנית- תכתובות בין מכרים

הבעיה: זה נהדר להיות תלמיד-שפה מצטיין, לקרוא ספרים, עיתונים, מאמרים ופואמות בשפה הנלמדת, ומה לא (וזו צורת למידה מצוינת). אף על פי-כן, מה שהטקסטים הספרותיים או כתבי-העת מתקשים לחשוף בפנינו, או אפילו כשאנחנו מלמדים את עצמנו, זה איך להתבטא בשפה היומיומית (סלנג אם תרצו).

לצערי זו תופעה שאוכל להעיד על צרפתית בלבד, אך במסגרת ההיכרות שלי עם צרפתים
וההסתמסויות שלי איתם (ווטספ לא הלך פה), מצאתי שהפער בין השפה הספרותית למדוברת גדול למדי, מה שלא חשתי בשפה העברית באופן כ״כ דראסטי. אצל הצרפתים הסלנג מורכב מהפיכה של מילים ושימוש בביטויים אינסופיים שאוכל לכתוב כתבה שלמה רק עליהם. התוצאה היא שכשמגיעה העת לדסקס בזמן אמת, הם עלולים לקשקש מילים כמו meufs (נשים), ouf (משוגע) או relou (מעצבן) ואם תחפשו את המשמעויות של המילים הנ״ל במילון רגיל תסיקו כי אתם מבזבזים את זמנכם היקר.

הפיתרון: למרבה מזלנו המודרני, זכינו בפיתוחים משוכללים שמאפשרים יצירת אינטראקציה התכתבותית שיכולה לשמש לנו כבית-ספר שלם לשפת היומיום/סלנג במסגרת השפה הנלמדת, אשר לא נוכל למצוא בספרי הלימוד.

למה זה כ״כ שימושי? לפעמים אין לנו את היכולת ליצור אינטראקציה ממשית עם אדם שדובר את השפה מפאת מרחק גיאורפי, לכן ההתכתבויות הופכות את התקשורת להרבה יותר נגישה (במקרה של אנשים הגרים במדינה שדוברת את השפה זה לא תקף, מכיוון שלהם אינספור הזדמנויות ליצור חברויות עם דוברי השפה, אך אגיע לאלטרנטיבה בעוד רגע). בנוסף, במקום לפגוש בשפה היומיומית בפעם הראשונה באופן אוראלי ולנסות לעבד אותה תוך כדי ההלם של קיומה, יש אפשרות להבחין בטקסטים כיצד המילים נכתבות ולנצור את צורתן והקשרן. כך, יותר פשוט למוח לעבד אותן. לבסוף, ממילא זו פעולה שאנחנו מתרגלים כל היום, אז למה לא לנצל את יכולות האגודלים המתקדמות שלנו וללמוד שפה תוך כדי?

התחליף לאנשים שלומדים שפה מהארץ הוא לחפש אתרים כמו WeSpeke אשר פותחו במיוחד על-מנת לאפשר תקשורת בין אנשים מכל העולם אך ורק בשביל ללמוד את השפה של האחר. זו פלטפורמה מעולה בשביל להתאמן ולהכיר את השפה היומיומית, ועל הדרך גם לצבור חברים מרחבי הגלובוס.

כלי עזר נדרש: פרטנר לשיחה אשר שפת-אמו היא השפה הנלמדת (!) + מחשב/פלאפון.
טיפ: ניתן לקחת את השיטה הזו צעד אחד קדימה ולדבר בסקייפ, אך תזכרו שכך אתם מתרגלים את השפה באופן אוראלי ולא כתוב, והמטרה מקבלת תפנית אחרת.

4: הדקדקנית- עבר, הווה, עתיד

הבעיה: יכול להיות שהמלצה זו היא לא מהאולטימטיביות בשביל המשתעמם המהיר. אך, בחיים אין קיצורי דרך, וגם לא בלמידת שפה. האישיו שנתקלתי בו הוא בעיקר זיהוי הזמנים (tenses) בעת קריאה בצרפתית, שלא נדבר על בעת דיבור. סברתי שהשיטה בה מלמדים דקדוק וזמנים בשיעורים מקצועיים היא נורא מונוטונית. למרות זאת, תמיד הבנתי שזה המפתח לשליטה בשפה, ומההשקפה שלי הכל עניין של גישה.

בצרפתית יש המון זמנים, יש שיגידו 14 ויש שיגידו מעל 20. בכל אופן, זה יותר ממה שהכרתי באנגלית ובטח ובטח יותר מעברית. המחשבה הזו לא מעודדת, מודה, ויצרה אצלי קשר אחד גדול בין עצבי התפיסה וההבנה. אמנם ברגע שעשיתי סדר בראש הקשר נפרם והחוויה של הלמידה, הקריאה, ההבנה והדיבור נהיתה הרבה יותר יעילה ואפילו זורמת. אז מה עושים?

הפיתרון: משנים גישה. דבר ראשון, נדרש להפנים את החשיבות של דקדוק. סביר להניח שאנשי הכימיה הבחינו בעובדה זו לפני כולנו- כל חומר מורכב מיסודות. כך גם שפה. דקדוק הוא יסוד שממנו אי-אפשר להתעלם, הוא בסיס נחוץ. הוא זה שרותם את הסוס לעגלה ומאפשר לנו לדהור ביחד עם כל אוצר-המילים, הביטויים, המספרים והיסודות האחרים שצברנו אודות השפה.
דבר שני, לדקדוק מערכת חוקים משלו. קשה להתרגל לחוקים שלא גדלנו עליהם, וזה טבעי. בהתחלה הם לא מוכרים, משונים, מסורבלים ובעיקר מתסכלים. החלטתי להתנער מהקונוטציות השליליות שהתודעה שלי החזיקה על דקדוק ולצעוד במסלול אחר אל עבר ההבנה. איך? הפנמתי שלכל זמן (tense) יש מבנה ומטרה, ושקשה לנו לבצע משימות שתכליתן מעורפלת. תובנה זו הובילה אותי למחקר קצר.

החלטתי להפסיק עם הגישה הרובוטית ולסבור שכדי לדבר בזמן עבר אני צריכה להשתמש ב-j'ai וכשזה פועל יוצא-דופן je suis ולהפנים באילו סיטואציות בדיוק אני צריכה להתבטא באותו tense. במסגרת המחקר שלי התעמקתי בשימוש של כל אחד מהזמנים, בסיטואציות, למדתי להבדיל ולעשות את השייכות, קראתי דוגמאות ונברתי בטעויות. עקב כך, התחלתי להנות הרבה יותר מקריאה, ספרותית ויומיומית כאחת, החישובים הפנימיים שלי בעת דיבור הלכו ופחתו, כך גם ההיסוסים והביטחון צבר תאוצה.

חשוב לי לציין שמספיקה שעה אחת ביום כדי לעבור על החוקיות, ככה שאין הרבה תירוצים בשביל לא לעשות זאת (באופן אישי, אני עושה חזרה על החוקים פעם או פעמיים בשבוע). זהו תהליך כ״כ קצר, שנתן לי הרבה יותר ממה שדמיינתי ושלצערי, לא מתעמקים בו מספיק בשיעורים מקצועיים.

כלי עזר נדרש: ספר בסיסי ללימוד השפה/גוגל.
טיפ: מצרפת כאן שני לינקים שתרמו לי משמעותית בהבנת הזמנים בצרפתית ושימושם.
https://francais.lingolia.com/en/grammar/tenses
http://www.fluentu.com/french/blog/french-tenses-explained/

אני בטוחה שקיימים הסברים מפורטים ברחבי האינטרנט על שימוש נכון בזמנים בנוגע לכל השפות הקיימות :)

!Bon courage à tous
בהצלחה!