הפנתר השחור 

לאחר שקיבל הצצה ראשונה בסרט המדהים מבית היקום הקולנועי של מארוול – " קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", גיבור על שלעולם לא ראינו על המסכים בעבר מגיע גם הוא, אחרי מעל ל20 שנות קומיקס בהן לא זכה להכרה קולנועית. הפנתר השחור מבית אולפני מארוול הוא סרט די מיוחד, מאחר והוא סרט מעצים מאוד בעבור הקהילה האפרו אמריקאית בפרט. מסקרים רבים ברחבי העולם ציינו שמדובר כאן על מעבר למסעו של גיבור, מדובר כאן במסעה של תרבות מפוארת, תרבות בת אלפי שנים. ניכרת ההשראה שהבמאי הצעיר (ראיין קוגלר, "CREED") לקח מן היבשת אפריקה ומדינותיה. הסרט יצא לאקרנים בישראל ב- 15 בפברואר 2018.

גיבור הסרט, הפנתר השחור (המלך טצ'אלה בשבילכם) צמח מווקאנדה האפריקאית שנראית על הנייר בלבד כמדינת עולם שלישי.בעבר מדינה זו הייתה רגילה לחלוטין. חייהם השתנו מקצה אל קצה כש"הויברניום" התרסק שם – המצרך הנדיר הזה גולה כפלא טכנולוגי. במקביל, תושבי ווקאנדה החלו לסגוד לאלת הפנתר, שהעניקה להם כוחות וידע על איך להשתמש בויברניום ולגדל עוד ועוד ממנו. מכאן ואילך - ווקאנדה מובילה בשנות אור על יתר העולם. מעצמתה של מדינת ווקאנדה, כוללת בתוכה באופן קולקטיבי חמישה שבטים שנשלטים על ידי אותו גיבור – הפנתר השחור.
הפנתר הוא גם תואר המוענק למלך השולט על אותה ווקאנדה. תואר הפנתר והמלוכה עוברים בירושה, אך צריך להרוויח אותם ביושר לפי החוקים, מאחר וכל אחד שמתגורר בשטח הממלכה יכול לקרוא תיגר על היורש של כס המלכות – מה שיוכרע במוות, או בכניעה מלאה. הסרט מתמקד במלך טצ'אלה, אשר עולה להיות המלך והפנתר השחור החדש (וזה שאנחנו מכירים) לאחר שאביו, המלך טצ'אקה המנוח, נרצח במהלך פיגוע טרור בכנס הומאניטרי. בנוסף, טצ'אלה שם לו למטרה כמלך להביא למעצר את יוליסס קלו – גנב עתיקות ויריבה המושבע של ווקאנדה, שמנסה לגנוב את כל ה"ויברניום" למטרות רווח עצמיות. במקביל, בשנת 1992, המלך טצ'אקה נוסע לקליפורניה, לבקר את אחיו נג'ובו, שמשמש שם כמעין סוכן סמוי של ווקאנדה. מתברר כי נג'ובו מכר ויברניום; בהמשך הוא טוען להגנתו כי לא יכל לעמוד מהצד ולראות איך המדינה החזקה בעולם לא עוזרת מנגד לאוכלוסיות חלשות. הוויכוח בין השניים יוצר מעגל חסר תכלית; כזה שנגלה עליו רק בהמשך הסרט.

הסרט קיבל דירוג של – 7.4 מתוך 10 באתר IMDB, כשלא פחות מ– 372,819 דירגו אותו שם, וזכה ל97% מצד המבקרים באתר Rotten tomatoes. בנוסף לכך, זכה לTITLE – מרבים הידועים בתחום הביקורות של הקולנוע, כסרט הטוב ביותר מבית היקום הקולנועי של מארוול. בנוסף, הסרט הולל בזכות חשיבותו לחברה ולתרבות, כי מדובר בסרט גיבורי העל הראשון שרוב הקאסט שלו הם כהי עור. גם מבחינת הכנסות הסרט עלה על הציפיות של כולם; מדובר בסרט החמישי מבית מארוול שהכניס בשבוע הראשון להקרנתו הבכורה בארה"ב וקנדה בלבד כ– 200 מיליון דולר, ובנוסף היה לסרט החמישי מבית מארוול שעקף את טווח ההכנסות של מיליארד דולר. "הפנתר השחור" הוא סרט מעולה, ולא רק בגלל האפקטים שמראים את הטכנולוגיה הבדיונית של הממלכה בצורה מהפנטת, וסצנות האקשן שלא יביישו כל סרט אחר של מארוול, אלא גם בגלל המסרים החזקים שהסרט הזה מעביר. כל – כך הרבה שאני צריך לראות אותו שוב עם פנקס לידי רק כדי לזכור. המסר העיקרי בסרט הוא "חוזק לא פוחת אם חולקים בו" – מסכם את התהליך שהמלך טצ'אלה עובר בתור המלך הראשון שמשנה את המסורת של ווקאנדה, כך שתינתן עזרה גם לחלשים, וכך הוא בעצם הופך לגיבור על. הסרט מהווה מעין סרט Origins על הפנתר השחור ומראה מאיזה משבר אותו הגיבור צמח.

היתרון של הפנתר השחור, הוא שהוא מציג "ווייב" שונה לגמרי מסרטי גיבורי על, או סרטי מארוול בפרט. קודם כל, טצ'אלה מוצג באופן רופף בלבד בתור "הצצה ראשונה" בסרט "מלחמת האזרחים", כך שלא באמת צריך לראות את כל הסרטים אחורה בשביל להבין מה קורה פה. למי שלא חנון אמיתי ורוצה ליהנות מאחד הסרטים היותר טובים של מארוול. טצ'אלה רוצה להיות המלך הגדול ביותר שהיה לווקאנדה ולשפר את המסורת הישנה שלהם, ועל – מנת לעשות זאת, ולתמוך בחלשים הוא צריך להיות הגיבור שכולם רוצים שהוא יהיה. למרות הלחץ והמשקל שעל הכתפיים של טצ'אלה הצעיר, הוא מקבל עליו את האתגרים בלהט רב, ומשלב בין היתר סצנות הומור עם אחותו – שורי, החכמה הטכנולוגית של ווקאנדה, זו שתכננה לו את החליפה של הפנתר. בסרט צצות הרבה שאלות על איך לנהוג עם כוח, ולכן אמרתי בתחילת הסיקור שיש כאן המון מסרים חזקים.  בעיות במשפחה, חרטות מן העבר, תובנות שעוקפות מסורת עתיקת יומין, תחרות על כס המלוכה, והכול מסופר לצד התרבות המדהימה של ווקאנדה. תהיו בטוחים שטצ'אלה לא יוותר על הכס שלו בכזו קלות!