בוג'ק הורסמן
בוג'ק הורסמן

בוג'ק הורסמן
בוג'ק הורסמן היא סדרה על סוס בשם בוג'ק הורסמן אשר היה כוכב תוכנית סיטקום בתחילת שנות ה־90. מאז, התוכנית נגמרה והוא חי בבית יוקרתי בהוליווד ולא עושה עם עצמו שום דבר מועיל: לא עובד, לא מטייל, לא מקדם שום פרויקט ודי תקוע בעבר ומרגיש הוא עדיין דמות מפורסמת ומוכרת. אבל למרות שעם הזמן בסדרה הוא מגלה שלא תוך כדי הסתבכות במגוון צרות שהחיים מביאים עליו, אל הצרות הוא לא נכנס לבד. ולמרות שהוא הדמות הראשית שעליה מבוססת העלילה המרכזית ישנן דמויות נוספות בעלות אופי ועלילה משנית משלהן שלפעמים משלבת מספר דמויות באותו הסיפור והפרק.
הסדרה מתארת את חייו של בוג'ק וחבריו: טוד השותף שלו לדירה שהוא סטלן חסר אחריות, פרינסס קרולין הסוכנת של בוג'ק המסורה לעבודתה ללא חיי משפחה, מיסטר פינט באטר שהוא חבר של בוג'ק, וטוד ששמח כל הזמן ועושה דברים ללא מחשבה עמוקה ודיאן אשתו שעסוקה בלחפש את מקומה בעולם. בסדרה בוג'ק מתמודד יחד עם שאר חבריו עם מגוון בעיות וקשיים כגון דיכאון, לחץ, הכחשה ותקיעה בהצלחות העבר וכו'. כל הבעיות האלו גורמות לו ולחבריו להיכנס למגוון צרות מהן הם יוצאים ומתמודדים במגוון דרכים. בסדרה קיים עומק פילוסופי, ביקורת וסאטירה על החברה ועל ההתנהלות שלה שנועדת כדי לשאול שאלות על לגיטימיות של דברים או הצגת האבסורד שבהם. למשל התוכנית של בוג'ק היא העתק מדויק של תוכנית ישנה יותר. לחברו של בוג'ק מיסטר פינטבטר יש תוכנית שהיא העתק של התוכנית של בוג'ק, דבר זה מעביר ביקורת על חוסר היצירתיות של הוליווד. דבר פילוסופי יותר שמוצג זה מערכת היחסים של בוג'ק עם אמא שלו, שנראת רעה ולא בריאה. אך במהלך התוכנית מתגלה העבר של אימו שנותן הסברים להתנהגות שלה ושל בוג'ק. ביקורת זו מועברת גם על מגוון עניינים כגון פוליטיקה, על הקלות בה אנשים לוקחים עניינים רציניים, החברה שלרוב מתעניינת ברכילות זולה, על אי־מקצועיות החדשות כמו שהחדשות זונחות עניינים חשובים כדי לסקר רכילות והמנחה שלה שתמיד מעביר ביקורת על גרושתו בשידור. אך הדברים הפילוסופיים לא סובבים אך ורק את הדמות הראשית של בוג'ק אלא גם את שאר הדמויות. למשל את חוסר האחריות של טוד או הלבטים של דיאן על השאלה האם היא מנהלת את החיים שהייתה רוצה או את פירנסס קרולין שמכרה את החיים שלה לקריירה ומנסה מידי פעם לצאת מהבועה הזאת אל חיי המשפחה. לסדרה גם יש התייחסות מיוחדת לטראומות נפשיות. היא מתארת טראומות שפגעו בנפש חלק מהדמויות ואיך זה השפיע על חייהם ופעולותיהם, טראומות אלו מתגלות לנו תוך כדי הסדרה ומביאות לנו הסברים להתנהגויות שונות ומגוונות של הדמויות.
רוב הסדרה היא במצבים חדשים כמעט כל פרק ולפעמים עם המשכיות מסויימת הבאה מהפרקים הקודמים (כמו שינוי מסויים בחיי הדמויות). הסדרה עלתה לראשונה לנטפליקס בשנת 2014 וזכתה באופן מידי באהדה רבה של קהל הצופים. כרגע יש לה כרגע 4 עונות, בכל עונה 12 פרקים ועונה חמישית שתצא מאוחר יותר השנה. יוצר הסדרה בוב-ווקסברג אחראי בין היתר על סרט לגו 2, בדיבוב הסדרה לוקחים בין היתר חלק ויל ארנט כבוג'ק שלקח חלק גם בלגו באטמן ומשפחה בהפרעה ואליסון ברי כדיאן שלקחה חלק גם בקומיוניטי ומד מן ועוד מספר מדבבים קבועים והופעות אורח. לסדרה פופולריות רבה בנטפליקס והיא נחשבת לאחת ההצלחות של החברה.היא זוכה להמון פרגונים מצד הצופים והמסקרים וגם באתרים מוכרים כמו IMDB ורוטן טומטוז.
הסדרה הייתה מועמדת למגוון פרסים מכובדים במגוון פסטיבלים מכובדים כמו פרס אנני (2016-2018) בה הסדרה הייתה מועמדת על ההישג בדיבוב והעריכה הנפלאים שלה, והעריכה שלה, מועמדת לפרס אמי (2017) של השחקנית קריסטין סשאל (המוכרת לנו מסדרות כמו האיש האחרון על כדור הארץ, ומייבל מגרביטי פולס) על הדיבוב של הדמות סברינה, זכיה של חברי צוות האנימציה (גואי לאוסון - 2017, קייט פורדי - 2018) באגוד הכותבים של ארה"ב ועוד מגוון רב של מועמדויות ופרסים שהסדרה הגיעה אליהם.
אישית אני מאוד נהנה מהסדרה. העומק שלה יחד עם השילוב הקומי עושים את הסדרה למאוד מעניינת, דבר המוביל לחיבור לכל הדמויות והבנה של המצב וראיית העולם שלהם מה שמושך אותי לצפות עוד ועוד. גם כאשר ישנם פרקים כבדים מאוד לצפייה החיבור והשילוב הקומי גורמים לפרקים עדיין להיות מהנים וטובים ולא מעייפים אותי. דבר שאהבתי במיוחד בסדרה היא מערכת היחסים בין בוג'ק לאמא שלו, המערכת מתוארת כלא טובה ואף מזיקה לשתי הדמויות אך עם התקדמות הסדרה והעונות הסדרה חושפת את הצופים יותר ויותר לסיבה שבה בוג'ק ואמא שלו מתנהגים בצורה כה נבזית אחד לשני. דבר אחר שתפס את תשומת ליבי הוא כי הדמויות מתפתחות מאוד לאורך הסדרה ואינן נשארות בעלות אותו אופי והתנהגות. חלקן מגיעות למסקנות חדשות ומשנות את אורח חייהן ואת הקשרים שלהם. וגם אם לא ביצעו שינוי שנגלה על פני השטח, רואים את השינוי בתודעה שמשפיעה על פעולות עתידיות של הדמויות.
לדעתי אין כמעט שום פגם בסדרה, הכתיבה, האנימציה והעלילה מרגישים טובים ומקצועיים מאנימציה חלקה ורצופה שנותנת לדמויות תנועה חלקה וראליסטית יותר עד לדיאלוג מושך וחכם שמעלה רגשות מסויימים וכל זה כמובן בחיבור ישיר לעלילה. הדברים מושכים את העין וכל פרק מעורר בי עניין מחדש, בין אם זה רצון לדעת מה יקרה עם הדמויות בהמשך ועד לרצון לראות עוד מסקנות ושאלות פילוסופיות העולות מידי פרק. נותן תחושת התמכרות קלה וחיבור לא רגיל לדמויות וסיפורים שניכר מהם כי מולאו ברגש אישי.
באיזו מידה אהבת את הסדרה?
באיזו מידה אהבת את הסדרה?