פרנהיים
פרנהיים

פרנהיים
פרנהיים / שי עגנון
הסיפור "פרנהיים" נכתב ב 1949 על ידי שי עגנון ועוסק בגיבור השב לביתו לאחר שהות של שנים בשבי ומגלה כי לאשתו יש בן זוג חדש חברו מן העבר. זמן ההתרחשות הוא לאחר מלחמת העולם הראשונה ומקום העלילה באירופה. בסיפור מתארות מערכות יחסים שונות בין גיבור הסיפור לדמיות השונות וההשפעה של מערכות הללו על מהלך הסיפור. הסיפור מדבר על המשמעויות החברתיות של השיבה המאוחרת כלומר אדם שנעדר מביתו למשך תקופה ארוכה ומתמודד עם מציאות חדשה
"פרנהיים" הוא סיפור קצר המתאר את מסע חזרתו של הגיבור, פרנהיים, לאחר שנים שלא היה בבית כדי לפגוש את אשתו לאחר שנים שהיה בשבי. תחילה פרנהיים חוזר הביתה, ביתו הישן, ומוצא את האישה האחראית לבית ואומרת לו כי המשפחה עזבה את הבית למקום חדש. לאחר מכן פרנהיים מגיע לביתו של היינץ ושם מתברר לו כי חייו של אינגה התחדשו והיא נשואה מחדש ושהוא מתבקש לעזוב את המקום אך פרנהיים מתעקש ולבסוף נפגש עם אינגה. בפגישה עם אינגה פרנהיים מגלה שגם אינגה אשתו לא שמחה בבואו הביתה ולאחר זמן מה מחליט לעזוב את העיר ולקבל את גזר הדין לטובת הכלל.
בסיפור זה ישנן שתי מערכות יחסים עקרות שמעצבות את עלילת הסיפור. מערכת היחסים הראשונה היא בין היינץ לבין פרנהיים, לפני שפרנהיים נעלם הוא הסתבך במעילה של כספי החברה שהיינץ מנהל, למרות שהמקרה עבר ו"נסלח" מקרה זה פגע בתדמיתו של פרנהיים והפך אותו לאדם שבוגד במשפחתו ושאין לו יושרה, אך עם זאת המפגש עם היינץ מראה קרב גבריות בין שתי הדמיות, דמותו של פרנהיים יותר מתונה מהיינץ היא מעפרת את הסיגריה בתוך הכוס ומראה נימוס ואילו דמותו של היינץ מעפרת על הרצפה ומראה גבריות שולטת וחזקה מזו של פרנהיים. הסיגריה היא בעצם סמל לגבריות של השניים, הסיגריה של פרנהיים היא חצויה ואילו הסיגריה של היינץ מלאה וגדולה יותר מכאן ניתן לראות את השוני בין השניים. מערכת היחסים בין שני הדמיות הללו מאופיינת בכך שהיינץ הוא מהדוגמא ל דחייתו של פרנהיים ששב לאחר היעדרות ממושכת היינץ בעצם מיצג את כל הדמויות בעיקרון ומראה את העוינות שלהם לפרנהיים, מערכת היחסים בין השנייה מעוצבת בעיקר בעזרת העבר שלהם, המקרה בוא פרנהיים מעל מכספי החברה לא פסח על השניים והיחס של היינץ לפרנהיים נשאר רעועה אפילו כשהוא חזר לאחר שנים בשבי.
מערכת היחסים השנייה בסיפור היא בין אינגה, אשתו של פרנהיים, לבין פרנהיים. כשפרנהיים הגיעה הוא ראה את כל הנשים בתחנת הרכבת מחכות לבעליהן שחזרו הביתה בקוצר רוח אך לא ראה שם את אינגה אשתו, כשפרנהיים סוף סוף פוגש את אשתו היא מתייחסת אליו בהתחלה באופן מכבד ונחמד לא כמו כל שאר המשפחה שדחו אותו והתייחסו אליו באופן מזלזל. אך במהרה אינגה משנה את היחס ופשוט מחכה שפרנהיים יעזוב. כשהיא מבינה שהוא לא הולך לעזוב בכרוב היא פשוט עוזבת את החדר ונותנת לו ללכת לבד. מערכת היחסים בין אינגה לבין פרנהיים מתאפיינת בילד שהיה להם ועכשיו הוא איננו, הילד של השניים חיבר למעשה ביניהם ונתן למערכת יחסים את החיבור החזק ביותר לשניים. אך לבסוף הילד נפטר והקשר שאפיין את המערכת הזו נעלם ונותר קשר הנישואים בלבד. הדרך המרכזית לעיצוב הקשר היא חזרתו של קרל נייס לחייה של אינגה ובכך קטיעת הקשר של פרנהיים ואינגה בכלל והפרת ברית הנישואים של השניים וכאן נגמר הקשר.
בסיפור ישנו מדרש שם אשר מחזק ומסביר את מערכות היחסים בין הדמיות. פרנהיים הינו לנסוע הביתה. שם הגיבור ממחיש את רעיון השיבה המאוחרת. פרנהיים שהשתחרר מן השבי מבקש לשוב לבית, לא רק ממש לחזור . הוא מבקש לשוב למקום הבטוח, למקום בו מצפים לו ושם אוהבים אותו. כמובן שמשמעות השם הופכת אירונית לאור ההתפתחות העלילתית. מסיבה זו, הופכת גם הכותרת לאחת מדרכי העיצוב לחוויה שמעוררת ציפייה ומסתיימת באכזבה מרה. שם נוסף בעל פירוש שמראה על מערכת יחסים הוא שטיין כלומר אבן. היינץ שטיינר מגלם את "לב האבן" האטום לרגשות, כשם שהוא אטום לאפשרות שאולי טעה בהערכת אופיו ומניעיו של פרנהיים.
לסיכום הסיפור "פרנהיים" מספר על השיבה הביתה של גיבור הסיפור והאם הוא יצליח לחזור לעבר ולהמשיך את חייו כלא היה שינוי? אנחנו מבינים שאי אפשר ועליו להתמודד עם ההשלכות למעשיו בעבר וכי הכול משפיע על היחסים שלו עם חבריו בהווה.