הפרק בקטנה - מלכים א פרק ג

הפרק פותח בחתונת שלמה ובת פרעה: "וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה" (פסוק א). מיד לאחר מכן הכתוב מבהיר כי שלמה אוהב את ה' והולך בדרכיו: "וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת ה' לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו" (פסוק ג). שלמה עדיין עובד את ה' דרך הבמות, כיוון שטרם הוקם בית המקדש.

שלמה הולך לגבעון לזבוח לה' ושם ה' נגלה אליו בחלום. ה' פותח בשאלה כללית מאוד: "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" (פסוק ה), ושלמה מבקש יכולת שיפוט טובה ונכונה: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה" (פסוק ט). ה' שומע את בקשתו של שלמה ומברך עליה: "הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ" (פסוק יב). שלמה מתעורר מהחלום ועולה לירושלים: "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲ-דֹנָי וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (פסוק טו).

לאחר סיפור החלום בגבעון מגיעות אל שלמה שתי נשים עם תינוק אחד. כל אחת טוענת שהתינוק החי שייך לה. האחת טוענת שהבן של האחרת מת בגלל רשלנותה, ואז היא החליפה בין התינוק החי לתינוק המת. האישה האחרת טוענת כי התינוק החי שלה, והיא לא עשתה את מה שתיארה האישה הראשונה.

שלמה בחכמתו פוסק כך: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת" (פסוקים כד-כה). אחת הנשים נזעקה מיד וביקשה לא לחתוך אותו אלא להעבירו חי לאישה האחרת, ואילו האישה האחרת הסכימה שייחתך. שלמה הבין שהאֵם האמתית היא זו שרצתה להשאיר את התינוק בחיים, והביא לה את התינוק.

לאחר משפט הנשים, כל העם מבין כי שלמה חכם מאוד ויש לו יכולת שיפוט מיוחדת במינה: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱ-לֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (פסוק כח). כך מתגשמת בקשתו של שלמה והוא הופך להיות "החכם באדם".