עשרה מיתוסים על התמכרות לעבודה

ממש לא. זה דפוס התנהגות שתואם מבחינת קריטריונים וקונספט לכל התנהגות התמכרותית קיימת

לא, בכלל לא. התמכרות לעבודה היא צורת ההתמכרות היחידה שמתגמלת אנשים באופן רציף והיא צורת התנהגות יחידה שמחייבת אנשים להתנהגות זאת. מורכב...

יש, אבל לא רק. מחקרים רבים מעידים על השלכות פיזיות-בריאותיות לטווח הארוך. יתרה מזאת, גם בני המשפחה סובלים מתסמינים

לא בהכרח. אנשים מבלבלים בין המונחים, אבל בספרות המקצועית "וורקהוליזם" הוא מונח רחב המתקשר באופן חיובי לאנשים עם מסירות גבוהה לעבודה בעוד שמכורים לעבודה בעלי מאפיינים ותסמינים של התמכרות שהיא מזיקה ושלילית.

אתה חושב? כי מחקרים דווקא מוכיחים שלסביבה שבה האדם גדל והסביבה בה עובד יש השפעה מאוד חזקה ולא מבוטלת על כך שהינו מכור לעבודה. אלה דברים שמשפיעים לא פחות ממאפיין אישיותי שקיים בו.

פה אתה טועה. יש מחקרים שמוכיחים שיש תופעה של התמכרות ללימודים (גם בתיכון וגם באקדמיה) שהיא תופעה שממשיכה להתפתח להתמכרות לעבודה בשלב מבוגר יותר.אבל דפוס ההתנהגות הזו מתחיל הרבה קודם...

חיובי? אם דפוס התנהגות מסויימת מוגדרת כהתמכרות, יש לה נזק בלתי הפיך לטווח הארוך והנזק הזה משמעותי יותר מכל הטבה שתתקבל בטווח הקצר. חיובי, זה לא.

איך זה יהיה דפוס חולף אם זה דחף שמניע את המכורים לעבודה במשך כל חייהם? יש הוכחות שיש מיעוט של אנשים שמכורים לעבודה היום, אבל זה לא אומר שזה דפוס חולף. זה פשוט נובע מכך שאין עדיין קריטריונים מוסכמים בספרות המקצועית לאבחון ההתמכרות הזאת.

זה לא קשור לזמן. תראה את כל האנשים שמבלים שעות רבות בכושר וספורט. זו גם סוג של התמכרות - אבל היא בריאה וטובה לטווח הארוך. יש מחקרים שמוכיחים את זה. זה לא רק תלוי זמן. זה תלוי הרבה יותר בהקשר ובתוכן של העבודה מאשר הזמן שמבלים בעבודה.

אמנם היום יש גישה רווחת בעולם של איזון חיי עבודה-משפחה והפחתת שעות העבודה מבלי לפגוע בפרודוקטיביות - אבל הסיבה היחידה שזה קיים זה בגלל שאנשים לא רוצים להודות בכך שעבודה היא אחת ההתנהגויות הפתולוגיות הבודדות שקיימות ביום יום שלנו באופן שיטתי וכמו שאמרתי קודם - אין עדיין קריטריונים מוסכמים לאבחון מכורים לעבודה. ברגע שיהיו מחקרים נרחבים ומוסכמות רפואיות בתחום - זה יוגדר כמחלה התמכרותית לכל דבר. אתה תראה.

שמחתי לעזור